אור טילינגר / זאת את

"מה מצאת בי" שאלת ושוב שתקת
את השתיקה הזאת אני זוכר
את הימים שלא הזיתי , מסתבר
כמה שקשה לי, כך ,
זאת את.

ולא אחרת כי היית לי כעולם,
שחג סביבי אולי תקשיבי,
לצלילים הללו אין מקום אחר
עוד חי אותך, זאת את .

אני שותק אותך אבל צועק
שרק תקשיבי תתגשמי עוד קצת
נושם אותך, מחבק ,
אם רק ידעת שכל הזמן הזה
זאת את.

במסתורי כל יום חדש נולד,
אל מציאות שונה אחרת
איך יכולתי לגלות מה מיוחד
בך האחת תחושה בוערת .

אני אמתין את תחזרי הרי,
יבוא הרגע מי כמוני מאמין ,
רק בך היחידה בכדי,
שעוד תבואי תתגשמי -
זאת את.