בבית אחד לא רחוק
שומעים ילדים צוחקים
תינוק לומד לדבר:
"גירפה", "אריה" וגם "פיל"
המים זורמים אל הים
ציפורים עפות מסביב
אנשים עוד הולכים ברחוב
כאילו הכל כרגיל
"אמא,
שימי לי פלסטר על הלב,
גם אם זה לא יעזור לרפא דבר.
אבא,
שיר לי את השיר שאני אוהב
רק לעצום את עיניי ולשכב.
איפה אתם עכשיו"?
משחק אחרון בחצר
לפני שחוזרים לכיתה
"מה יש לכם לספר?
ומי רוצה להתחיל"?
מי בינינו ראשון ידבר
זה את או אני או אתה?
מכבים את האור בסלון
כאילו הכל כרגיל
"אמא,
שימי לי פלסטר על הלב,
גם אם זה לא יעזור לרפא דבר.
אבא,
שיר לי את השיר שאני אוהב
רק לעצום את עיניי ולשכב.
איפה אתם עכשיו"?
שוב
יותר מדי עצוב
הכביש בחוץ רטוב
מליל אמש
צל או שמש
מקשיב
לשקט מסביב
לא משנה אם בתל אביב,
גליל או נגב,
בוקר, ערב,
מבקשים סימן
מכל חיות הטרף
שם
היא חיה ונושמת
יפהפייה שלא נרדמת
מחכים שתחזור
ותכניס טיפה של אור
לעיר המדממת
זהו רגע האמת
בו הסוף חייב להיות
כמו באגדות
זה איך שאת מסתכלת עליי
זה כל ההבדל
מבט אחד חודר יותר מצעקה
זה איך שאת מדברת אליי
זה כל ההבדל
מילה שלך מפרקת כל שתיקה
זה איך שאת רוקדת
זה כל ההבדל
מאבד את חוש הזמן, שעה עוברת כמו דקה
זה איך שאת מחייכת
זה כל ההבדל
אנחנו כאן וזה מרגיש כאילו ארץ רחוקה
וכלום לא חסר לי איתך
וכלום לא חשוב כך או כך
כשאת בין זרועותיי
גופך מתערבב בגופי
אוויר מתנתק ממוחי
אני עף, יש עולם מתחתיי
זה איך שאת נוגעת בי
זה כל ההבדל
ליטוף קטן נדמה לפנטזיה מתוקה
זה איך שאת משקרת
זה כל ההבדל
תראי איך האמנתי שיש לנו עוד דרך ארוכה
וכלום לא חסר לי איתך
וכלום לא חשוב כך או כך
כשאת בין זרועותיי
גופך מתערבב בגופי
אוויר מתנתק ממוחי
אני עף, יש עולם מתחתיי
זו רק את
ולא אף אחת אחרת
את עושה אותי מאושר
יש כאן שרשרת
שזוהרת
ועליה כוכבים
ויש גם מחברת
עם שמות של
השירים האהובים
וזהו בערך
זה החדר
אבל חוץ מזה
כלום לא אותו דבר
אני נוסע
לא יודע אם אחזור
נהיה חשוך
שוב מנסה שלא לזכור
ואת שותקת
זה ברור לי כמו האור
כבר לא רוצה להיות גיבור
איפה הקסם?
או שבעצם?
זה מה שבדמיון
אני זוכר איך ששרנו
איך הסתתרנו
הכל, רק לא לישון
עכשיו יש יותר מדי שאלות
וחוץ מזה
כלום לא אותו דבר
אני נוסע
לא יודע אם אחזור
נהיה חשוך
שוב מנסה שלא לזכור
ואת שותקת
זה ברור לי כמו האור
כבר לא רוצה להיות גיבור
כל אחד היה פעם ילד
עם חלומות גדולים, לרוץ בין השבילים
גם לסבתא שכבר לא זוכרת
את שמות הנכדים, היו לילות, היו ימים
לא עוד
אז כבי לי את האור
לא עוד
כסי אותי שלא ארעד מקור
נדמיין לנו עתיד
מה יהיה ואיך וכמה ומתי?
את המכות שעוד נחטוף בדרך
אבל האם כל זה יהיה כדאי?
לכל אחד היתה איזו מזכרת
לשמור לעולמים, משהו חשוב
גם לאיש שלא נשאר לו בית
ומזמן כבר לא זוכר מה זה להרגיש אהוב
לא עוד
אז כבי לי את האור
לא עוד
כסי אותי שלא ארעד מקור
נדמיין לנו עתיד
מה יהיה ואיך וכמה ומתי?
את המכות שעוד נחטוף בדרך
אבל האם כל זה יהיה כדאי?
היום הזה שייך לשנינו
אקח אותך לרקוד איתי בצד
אלפים רוקדים פה מסביבנו
בשבילי זה רק את ואני לבד
מלאך שלי
אני שומע
אהובתי
ניסית הכל
אני יודע
היום הזה שייך לשנינו
אקח אותך לרקוד איתי בצד
אלפים רוקדים פה מסביבנו
בשבילי זה רק את ואני לעד
מלאך שלי
אני שומע
אהובתי
ניסית הכל
אני יודע
(שמאל, שמאל, שמאל, ימין, שמאל
שמאל, שמאל, שמאל, ימין, שמאל)
הולכים והולכים והולכים על החול
עוד רגע לא נשאר מה לאכול
גם ככה
השמש מעליי קופחת
והכל מתערבב
הכל מתערבב כמו במשיכת מכחול
"המפקד?", "זה לא הזמן לשאול",
"עד מתי? עד מתי נמשיך לזחול"?
מה עם אמא שמחכה בבית?
החברה לא מצליחה לישון
"מה זה פה"?, "יכול להיות שזאת מלכודת",
"עזבו הכל, אני קופץ ראשון".
אני פה לבד, נאחז בכוחותיי האחרונים
יש משהו בשמיים, מה זה מבעד לעננים?
אבא, סבא, מה אתם עושים?
ומי אלה, מי אלה, כל הילדים?
(שמאל, שמאל, שמאל, ימין, שמאל
שמאל, שמאל, שמאל, ימין, שמאל)
יתגדל ויתקדש
האם רצית בית מקדש?
חייל, השמע קול!
אולי קיווית למדינת כל...
וביום הבחירות למי...
ומה רצית שיקרה?
ובעד מי? ובעד מה?
ובשביל מי? ובשביל מה?
טוב, עכשיו כל זה לא משנה
זה באמת כבר לא משנה.
שמאל, שמאל, שמאל, ימין, שמאל
שמאל, שמאל, שמאל, ימין, שמאל
עוד דקה אחת
עוד דקה אחת פחות
עוד דקה אחת לחיות
גב צמוד לקיר
אי אפשר עכשיו לשיר
עוד דקה לנשום אוויר
ציפור פצועה, ביום, בליל
פרשי כנף, המריאי אל
מעבר לחלום
לחשי באוזניהם
שלא שכחנו
גם היום
עוד דקה אחת
עוד דקה אחת לתת
עוד דקה להימלט
יד חובקת יד
המבט המשחרר
עוד דקה להיזכר
ציפור פצועה, ביום, בליל
פרשי כנף, המריאי אל
מעבר לחלום
לחשי באוזניהם
שלא שכחנו
גם היום
מבט אחד מסביב
מסגיר את הזמן שעבר
עלייך, עליי ועל העיר
יודעים הכל זה על זו
אבל תמיד אפשר למצוא רחוב
שאיש עוד לא מכיר
אני לא מי שהייתי
כנראה גם לא אהיה
כל המילים היפות שאמרנו
ומה נשאר מזה?
אני לא מי שהייתי
כנראה גם לא אהיה
כל ההבטחות שנתנו
מי יודע אם זה בכלל עוד משנה?
שנים ושנים בהן
ניסינו לבנות ארמונות
את לא נסיכה ואני לא אביר
לא צריך להיות נביא
לנחש את חיינו יחד
אי אפשר לנחש חיים של שיר
אני לא מי שהייתי
כנראה גם לא אהיה
כל המילים היפות שאמרנו
ומה נשאר מזה?
אני לא מי שהייתי
כנראה גם לא אהיה
כל ההבטחות שנתנו
מי יודע אם זה בכלל עוד משנה?
לאט לאט
בזהירות
כמו שקיפודים
עושים אהבה
אני מרשה לשמחה
להיכנס
לא בבת אחת
שלא תיבהל
לא בקלות
שלא תחשוב ששכחתי
מגניב אותה מאחור
שלא תנעצו בה עיניים
ולא תמחאו לה כפיים
מאפר אותה בכבדות
שגם אני לא אכיר
לאט לאט
בזהירות
מזמין אותה לריקוד
לך לך
מארצך
אשר אהבת
לחפש
מנגינות חדשות
לוותר על
אהבות ישנות
רק אל תשכח לחזור
לא תמיד תצליח
לתקן את מה שמקולקל
לא צריך להבטיח
שתישאר כאן לנצח
רק אל תשכח
אל תשכח לחזור
מדי פעם
ולראות
מה נהיה מאיתנו
ולראות מה היה
יכול להיות
לך לך
מארצך
אשר אהבת
.jpg)
