ללכת רחוק עד אינסוף ולרצות עד כאב
לטעום גם מתוק וגם מר ולהיות עוד רעב
ללכת רחוק עד אינסוף ולרצות עד כאב
איך זה ששיר מתייפה כשנשבר לי הלב?
זה כמו הפשע המושלם
בלי חרטות, בלי רגשות אשם
אני הולך ונעלם
מי יציל אותי?
מי יציל את העולם?
לפתוח כל דלת, לראות את הסוף מתקרב
לבנות סולמות באוויר עד שהראש מסתובב
לפתוח כל דלת, אז למה אני עוד יושב?
ואיך זה ששיר מתייפה כשנשבר לי הלב?
זה כמו הפשע המושלם
בלי חרטות, בלי רגשות אשם
אני הולך ונעלם
מי יציל אותי?
מי יציל את העולם?
ללכת רחוק עד אינסוף ולרצות עד כאב
לטעום גם מתוק וגם מר ולהיות עוד רעב
האם גם את לפעמים מתגעגעת לימים אחרים?
עור התוף נקרע מרעשים שברקע
ימים בהם אם מישהו מצייץ אלו רק הציפורים
בלי הצורך לחשב כל דבר וכמה הוא עולה כאן
כמה יופי, כמה קושי עוד ייכנס לנו לראש
אם אין לנו מתי, אם אין עוד רגע
לשמוע מוזיקה בחושך
לעשות אהבה באור
להחליט מחדש כל בוקר
מה לשכוח, מה לזכור
האם גם את נזכרת לפעמים ברגעים איתי?
אפילו לדקה לחזור לריח, לטעם
אותיות ומספרים למדנו כשהיינו ילדים
לאהוב את עצמנו כבר לא נלמד אף פעם
כמה יופי, כמה קושי עוד ייכנס לנו לראש
אם אין לנו מתי, אם אין עוד רגע
לשמוע מוזיקה בחושך
לעשות אהבה באור
להחליט מחדש כל בוקר
מה לשכוח, מה לזכור
יש כוס מלאה במים
הסיר כבר על הכיריים
וכל הנרות דולקים
אם יש סיכוי שניפגש
הבית נשאר פתוח
האגו פחות נפוח
בינתיים כיוונתי שעון
אם יש סיכוי שניפגש
זאת לא הפעם הראשונה
הרי כבר היינו שם
אף פעם לא מזיק לקוות
בראש יש מקום לשניים
הלב, הוא פנוי עדיין
ידיי שוב נקיות
אם יש סיכוי שניפגש
זאת לא הפעם הראשונה
הרי כבר היינו כאן
תמיד עוד אפשר לקוות
גם לא הפעם האחרונה
אני עוד כאן
אהיה כאן גם מחר לפחות
יש ולפעמים
את מבקשת עוד ועוד
ולא נשאר לי מה לתת
כוכבים נופלים
את לוחשת: "נו, גלה לי סוד"
כמה סודות יש באמת?
בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת
עד שמתנגשים
אין קסמים
שוב נעוף ושוב ניפול על הקרשים
אוי, חיים קשים
איך את עצובה,
כובשת דמעותייך
לא, הם לא יראו פנים
איפה את זרוקה?
היכן חלומותייך?
את שואלת והם לא עונים, לא
בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת
עד שמתנגשים
אין קסמים
שוב נעוף ושוב ניפול על הקרשים
אוי, חיים קשים
יש ולפעמים
את מפחדת שאגדל
ולא אזכור אותך יותר
מה את עוד רוצה?
שנים אנ'לא נרדם, אז מה?
מתי כבר נתעורר?
בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת
עד שמתנגשים
אין קסמים
שוב נמצא את עצמנו לוחשים
אוי, חיים קשים
העולם מסביבנו משתנה כל הזמן
אבל לי אין עניין בזה כלל, אין עניין
ושוב כמו ילד קטן
רק תהיי איתי כאן ועכשיו
תהיי איתי כאן
פעם חלמתי
על מכונה שתבדיל בין רע לטוב
מי אז ידע?
כשאגדל כל מה שאחפש לא אמצא לרוב
העולם מסביבנו משתנה כל הזמן
אבל לי אין עניין בזה כלל, אין עניין
ושוב כמו ילד קטן
רק תהיי איתי כאן ועכשיו
תהיי איתי כאן
פעם חלמתי
על מכשפה שהופכת כוכבים לים
מי אז ידע?
כשאגדל תהפוך את הלב שלי לדם
העולם מסביבנו משתנה כל הזמן
אבל לי אין עניין בזה כלל, אין עניין
ושוב כמו ילד קטן
רק תהיי איתי כאן ועכשיו
רק תהיי איתי כאן ועכשיו
רק תהיי איתי כאן ועכשיו
תהיי איתי כאן
זאב בודד
יחיד ומיוחד
קם ורוקד
רק כשאין עוד אף אחד
מבקש משאלה אחת הלילה
אם יש בכלל מישהו למעלה
נישאר בלי פחד
ראשון, שני, שלישי
זה רק שנינו יחד
עם קצת דמיון חופשי
עולה, יורד
הולך לפה, הולך לשם
מאבד את הראש
חצי מונשם
מחכה שיגיע כבר מחר
עד אז חולם חלום
כי בלי זה מה נשאר?
נישאר בלי פחד
ראשון, שני שלישי
זה רק שנינו יחד
עם קצת דמיון חופשי
את אוהבת ככה
פשוט ואמיתי
זה רק שנינו יחד
עם קצת דמיון חופשי
אחד אומר: "לאן הגענו?"
אחד אומר: "יש לנו הכל"
אחד טס לארגנטינה
לאחד אין מה לאכול
אחד אומר: "מכאן הולכים רק לגן עדן או לגיהנום"
אחד אומר: "מפה כבר לא נלך לשומקום"
גם אם מחר יתפוצץ כל הכוכב
אותי זה לא יפתיע
כלום כבר לא יפתיע
גם אם משיח יבוא, יטלפן אליי עכשיו
אותי זה לא יפתיע
כלום כבר לא יפתיע
אחד אומר: "הגיע הזמן להתקרב אל העולם"
אחד אומר: "אם אנחנו עם הספר, לאן הספר נעלם?"
גם אם מחר יתפוצץ כל הכוכב
אותי זה לא יפתיע
כלום כבר לא יפתיע
גם אם משיח יבוא, יטלפן אליי עכשיו
אותי זה לא יפתיע
כלום כבר לא יפתיע
יש ימים שמתארכים
עד שקשה לי לנשום
יש ימים שאת איתי בהם
אז מה פתאום?
יש ימים כל כך קשים
שרק רוצים לברוח מכאן
ויש ימים שמתרגשים בהם
מכל סימן
ובסוף כל יום יש כוכב אחרון שמאיר את הנוף
ובכל מקום שואלים: "איך הוא מעז לנסות?"
גם לכוכב אחד לבד יש סוף
יש ימים שמתקצרים
ואז אני לא מספיק לשאול
איך זה שאת איתי עכשיו
למרות הכל?
יש ימים ללא תקווה
מזל שעוד יש ילדים
ויש ימים של אהבה
אבל הם בודדים
ובסוף כל יום יש כוכב אחרון שמאיר את הנוף
ובכל מקום שואלים: "איך הוא מעז לנסות?"
גם לכוכב אחד לבד יש סוף