בין העצים במורד הרחוב
קרוסלה בגן וריח איזוב
כלב נבוך משפיל את פניו
נעלם בְּאִבְחָה מלקק את פצעיו
רועם התותח והחרב ברזל
בתוך הנגמש העם מתפתל
מתעקש לא ללמוד להשכיל
לאהוב לכבד להכיל
ואור נישא מהגבעות
הדמעות כבר נהרות
קול קורא מההרים
הינה באחרית הימים
במגרש הישן ליד המכולת
העשב שוטה תלתן ושיבולת
רעש הפח דופק על הלב
שאריות המשחית שדה שכואב
רועם התותח והחרב ברזל
בתוך הנגמש העם מתפתל
מתעקש לא ללמוד להשכיל
לאהוב לכבד להכיל
ואור נישא מהגבעות
והדמעות כבר נהרות
קול קורא מההרים
הינה באחרית הימים
