בפינה מאחורי בית הקפה
אדנית של לימונית הריח לא יוצא
העיניים, המבט, הזיכרון
מתיישבים על הרצפה מהבטון
את אומרת לי תחזיק אותי חזק
כדי שלא אברח, כדי שלא אפחד
תחבק ותאסוף את השברים
תן לי נצח רק לכמה רגעים
פזמון:
באתי עד אליך,
לילה ויום
באתי אליך,
לחבק ולנשום
מעלינו השמים נבוכים
ככל שמתרחקים הפצעים שוב נפתחים
אני יודע להכיל את הכאב
אור רחוק שמנסה להתקרב
את אומרת לי תחזיק אותי חזק
כדי שלא אברח, כדי שלא אפחד
תחבק ותאסוף את השברים
תן לי נצח לכמה רגעים
פזמון:
באתי עד אליך,
לילה ויום
באתי אליך,
לחבק ולנשום