הילי בוימל / מחול המציאות

הגשם מטפטף עליי
טיפות של חורף
ובדידות
ושוב אני רואה השתקפותי
במים חסרים
שפיות
שניה אחר שניה, אני בין מחוגי השאול למציאות
שניה אחר שניה, טיפה אחר טיפה,
מחול המציאות.

ואין לי לאן, חזרתי למחוזות מאובקים

הגשם מטפטף עלי
ומנגן כישוף
די מסוכן
ושוב אני רואה השתקפותי
כמו סרט בשחור לבן
שניה אחר שניה, איני מוצאת לי לא מקום וגם לא זמן
קור חודר לעצמותיי, כמו שטן, כמו צליל לא מכוון

ואין לי לאן, חזרתי למחוזות מאובקים
אני אהיה כאן - עד תום מלכות שמיים אפורים.