ארבע ידיים
הם ישבו לנגן על פסנתר
אצבעות אצבעות נוגעות ויודעות
אהבה בין אורות פנסים
הוא נגע בכתפה, היא בזרועו
אש משתגעת בפנים.
משחקים בארבע ידיים
אצבעות ארוכות ארוכות של פסנתר
אהבה מתגלה בסדקים
קצה עורף חשוף, שקע צוואר
ככל שניגנה אהב אותה יותר
קיץ עבר
שמש שרפה קצוות של שיער
זיעת אהבה
עיניה ברקו, הוא קרא לה ברוח של ים
וכמה צחקה
היא פחדה שהגשם יגיע
כי תמיד הוא בורח, בורח כשקר
עננים של סתיו בשמיים
היא ניגנה את עצמה, ניגנה עד מחר
רוח פרצים בפתח הצר
וככל שעברו השנים
פחדה היא יותר בכל גשם ראשון
אנשים לא הם לא משתנים
מכסים בשכבות את מה שבפנים
רוח חופש לוחשת לחזור
קיץ עבר
שמש שרפה קצוות של שיער
זיעת אהבה
עיניה ברקו, הוא קרא לה ברוח של ים
וכמה צחקה
הקמטים בזווית העיניים
ריח גשם ראשון מחלון המטבח
ולפני שהשמש עוד קמה, הוא בשקט יצא
פשוט קם והלך
