חוף

חוף

אתה לי עץ, אתה אי של שקט,
אתה אדמה , אתה תבונה.
אתה החוף, אדמה בטוחה,
אתה סלעים , אתה יד חמה.
אתה המדבר כשאני שיטפון,
אתה המגדל כשכולי סערה.
אתה הצל ביום חמסין, נשימה קלה,
אתה רוח טובה.

הארת לי את החושך
בזריחה.
תפסת בי חזק,
רגע לפני הנפילה.
כששברתי הכל לא ברחת, עמדת אתה מולי.
הסתכלת בתוך העיניים הזכרת לי מי אני.

איך לימדת אותי להתמסר לשחרור השליטה,
לשחרור מחשבה, אין היום אין מחר.
לשחרר אחיזה של הגוף, זכרונות, כאבים
ומכות שהיו בעבר.
וראית אותי בעיניים צלולות,
העיניים כחולות, רטובות מעוד סופה שחלפה.
איך פירקת לאט חומות שבניתי,
סכרים שפתחת , השארת אותי נקייה.

הארת לי את החושך
בזריחה.
תפסת בי חזק,
רגע לפני הנפילה.
כששברתי הכל לא ברחת, עמדת אתה מולי.
הסתכלת בתוך העיניים הזכרת לי מי אני.
….
הארת לי את החושך
בזריחה.
תפסת בי חזק,
רגע לפני הנפילה.
כששברתי הכל לא ברחת, עמדת אתה מולי.
הסתכלת בתוך העיניים הזכרת לי
את עצמי.