יצאנו עם שחר מסביליה היפה
אחרי המפגש עם הגנב הנדיב
ובתום שבוע של קופסאות שימורים
אפשר לומר שהיינו רעבים
פעמינו לאן? לגיברלטר
פלולה בריטית על אף ספרדי
נחושים למצוא משהו לטעום
עם הבטחה מעורפלת- למסעדה של ביטון
אוהו, המסעדה של ביטון
מקום קטן, ואנשים בו מעט
אך כמעט מייד- אחד מהם בלט
חליפה, מגבעת, כולו אומר הוד
טבעי שפנינו אליו די בכבוד
ללא השתהות, שאלנו בפאסון:
"סליחה, איפה המסעדה של ביטון?"
אוהו, המסעדה של ביטון
האיש נעצר ואמר במבט רציני:
"יהודים מארץ ישראל בואו עימי!"
עם בוקסר של פופאי ושיער עד כתף
מיהרנו איתו, בצילו להסתופף
צועדים שלושתינו בקצה מערב
אתה, אני והרב
לאחר מספר דקות הגענו למקום
אך מיד הסתבר- זו לא המסעדה של ביטון
זו לא המסעדה של ביטון
זו בכלל חינה, מוזמנים אליה כל הקהילה
ושני ילדים מא"י מוסיפים להילה
כנראה בגיברלטר פופאי סלב ענק
כי כל מי שהביט בבוקסר מיד נחנק
הרגשנו קצת שונים
אך חדורי מטרה
לטרוף מהכל, ללא הכרה
אוהו, ללא הכרה
טרפנו מהכל, ללא הכרה
לעולם לא אשכח את הערב הזה
ממש כמו הכלה היפה והחתן הרזה
למחרת כבר עזבנו ליעד הבא
בלי לבקר באותה מסעדה
לצערי כבר לא אוכל לחזור איתך לשם
או לכל מקום אחר בעולם
ושנים אני תוהה, על סף שגעון
האם בכלל הייתה מסעדה לביטון?
