אַסתָּר שמיר / בואי אלי

כשליבך נרעד מול כאב של מישהו אחר
את מבינה שהוא יכול להיות את-
נופלות הגדרות והשוני ביניכם נושר

פתאום זה מובן- האחר הוא את בצרה
לא תתני לו לסבול בשום דרך, בשום צורה
וראי ברוחך, כי העין עוד לא רואה
את מקיצה ובאה אלי

ואם העולם הוא חידה והמניע נסתר
את לא מוצאת משמעות בשום דבר
שלי נעלייך מעל הרגלייך
שלי מנעולייך מעל לרגלייך
ובואי אלי..

אפילו חרב חדה מונחת על צווארך
אל תמנעי עצמך מרחמייך, מרחמי
החטא הוא כבר עונש, הצער רק יקרבך (אלי)
הנה את באה אלי

ואם העולם הוא חידה והמניע נסתר
את לא מוצאת משמעות בשום דבר
שלי נעלייך מעל הרגלייך
שלי מנעולייך מעל לרגלייך
ובואי אלי..

תתעלי, תתעלי, תתעלי
השילי עורך תתגלי
חמלתך לעולם תסמן את דרכך חזרה אלי
הנה את באה אלי.