עוד יום עבר
הדרה לוין ארדי

סינגל חדש בעברית

מילים ולחן: הדרה לוין ארדי  * הפקה: טל תמרי * חצוצרה: רועי חרמון * מסטרינג: נדב כץ

"כל שיר הוא סנאפ-שוט של מצב צבירה נפשי מסוים, בנקודת חיים מסוימת. יש ימים ורגעים שאי אפשר לשכוח, גם בלי שירים. אבל יש ימים שבלי הסנאפ-שוט הזה, היו נעלמים לאין, כמו שימים נוטים להעלם. אז השיר הזה מזכיר לי שמזל שיש שירים, שיודעים לעשות עניין מכל דבר, גם כשאין בו עניין. כלומר, גם מחוסר העניין המדכא מאוד. כי חוסר עניין, ועוד בלופ, זה עניין מדכא מאוד. לא זוכרת מתי בדיוק נכתב השיר הזה, אבל הוא דפינטלי נכתב די לאחרונה, ואני מזהה את היציאה הלילית הכמעט בלתי-רצונית הזאת אל הבר המקומי, עם איזה צל של מיאוס, מלכוד קיומי בסייקל קיומי בלתי נשלט. אבל מה שכיף זה הסנאפ-שוט של המיאוס. או במילים אחרות: אמנות. ועוד משהו: יש שירים שחייבים לצאת מהר החוצה, לפני שיחמיצו, בניגוד לכאלה שחיכו שנים לזמנם כדי להתגלות. זה שיר שיצא אל הבר המקומי, ומהבר אל המפיק (טל תמרי היפיוף והגאוני), ומשם אל החצוצרן הפסיכי במוכשרותו, רועי חרמון, ומשם אל נדב כץ שמיסטר ברגישות, ומשם חזר השיר אליי, ואני כבר לא אותו בנאדם שהייתי כשהשיר נכתב, הרבה דברים קרו בזמן הקצר הזה (הזמן אינו מחכה לאף אחד), וגם השיר כבר אינו אותו שיר. יש עליו את כל העסק הזה, והאנשים שעבדו בו (במהירות שיא), ויש  עליו חצוצרה, שהגשימה את חלומי הפרטי (זה בא בסולו באמצע השיר, שווה לחכות). וכל מה שקורה מעכשיו זה סנאפ-שוט של סנאפ-שוט. מקווה שתקחו ללב כאילו אין מחר. כי הכול עובר כאילו אין מחר, והנה, בעודנו עושים את מה שעושים, עוד יום עבר".  (הדרה לוין ארדי)

עוד יום עבר \ הדרה לוין ארדי \ מילים ולחן
 

ולא ידעתי איך יוצאים מזה.
לא ידעתי מה עושים עם זה.
ובלילה, בלילה, מתוך הדיבר הפנימי,
יצא לו פרא-הלב אל הבר המקומי.
ושתה ושתה עד שנרגע
ולרגע דימה איזה צל נעלם שאהב
ונפגע ומייד התעשת וראה את הזר בצלמו.
ושילם על היין והשפיל מבטו
וחייך בנימוס לקהל מעברו,
ומר בליבו, כמו אתמול ומחר, הנה עוד יום עבר.
עוד יום עבר, עוד יום.
ולא ידעתי איך לצאת מזה.
לא ידעתי מה עושים עם זה.