ערן טלמור / שיר אביב

אדמתי מתחת לרגליי,
תפילתי ניצבת מול עיניי.
אוויר של בוקר נוגע בנפשי,
אני רץ אלייך.

בדרכי שרות הציפורים,
זכרון עולה ממרחקים.
לא ידעתי שתברח, לא ידעתי שתעוף...

היינו הולכים יחד,
בצל העצים ככה.
תמיד באביב היית כאן, לצידי.

קול קטן בדרך של חיי,
צחוק תינוק אוחז בשתי ידיי.
שר שיר ילדותי ומחייך אליי.
והוא רץ..

בדרכי שרות הציפורים,
זכרון עולה ממרחקים.
לא ידעתי שתברח, לא ידעתי שתעוף רחוק כל כך..

תמיד באביב ערגה בליבי,
מעל ראשי צורות של עננים.
היית לצידי כמו רוח בגבי.