זיכרונות

שאול גרוס

בליל שבת, בחיק המשפחה
ארוחת הערב על הפלטה מחכה
הריחות והמראות ספוגים קדושה
אבא מברך על יין לפני ההגשה.
ובבוקר בתפילת השחרית
בברכת הכוהנים מתחבא בתוך טלית
עוצם עיניים, נזהר מלהביט
והזקנים מתלחשים ברומנית.

הזיכרונות- ביחד בשבת
אבא, אימא, בן עם בת
כמו בשיר- "כמו בבת..."
הזיכרונות של יחד בשבת
כמו גלים שמביאים ריחות שכוחים
מן המרחק,
מן המרחק.

בבית-הכנסת בין מנחה לבין ערבית
הגבאי מכין שולחן לסעודה שלישית
דג מלוח וזיתים וקרקר זול
כל הקהל מוזמן לשבת לאכול
וכבוד הרב שואל וכבוד הרב משיב
יש מי שחולם ויש מי שמקשיב
אבל כל הסוד שבעניין הוא
שצפוף סביב השולחן הקטן.

הזיכרונות...

בליל שבת, סמוך לשעת שקיעה
אני נוסע והדרך ארוכה
בשמים נדלקים אורות של אש ולהבה
ובראשי עולה באוב תמונה נושנת אהובה.
אני ניזכר שוב בנרות, שוב בבשמים
בדרך לתפילה בבגדים הלבנים
יד ביד עם אבא והכבישים ריקים
כשמסביבנו מלאכי שרת שרים.
בליל שבת, בארץ רחוקה
אולי הייתי כבר אבוד אילולי אותה תמונה
מוציא נרות, מדביק על הקופסא
מברך, עוצם עיניים בשתיקה.

הזיכרונות...