ליאור ברנשטיין / רגעים בזמן

אוהב אותך מתוקה שלי
רוצה אותך מלאך שלי
באת אליי כמו חלום, ועזבת עם אור ראשון
לא אשכח איך עיננו נפגשו בנסיעה
ומה נשאר..... רק דמעה
לילה יורד, דמעות זולגות
הכאב ממשיך להכות
ודמותך טבועה בתוכי, כן...טבועה בתוכי
לא אשכח איך נישקת אותי
חיבוקך הביא לי כח
ומה עכשיו.... אני לבד
לא אוכל לתאר במילים
עד כמה שאני מתגעגע...אלייך כל כך...כן אלייך כל כך
לא אשכח איך אהבת אותי
האם אהבתך אליי נשארה ?
או שאולי...נעלמה....
הווו דניה שלי...הווו דניה שלי...הווו דניה שלי