לי גאון / הכל שקוף

קוראת אותך כמו ספר כמו עיתון
תופסת בדיוק בזמן
קצה של חוט של עוד בלון
חולמת רגעים של מציאות
אוספת את הזבל וזורקת איזו שטות

הכל שקוף בינינו
אין מסכים כבדים
שנמשכים בחבל דק
ולא צריך שרירים
כדי להסיר את האבק
או לשחרר את המחנק
הכל שקוף בינינו מדויק

פותחת מטריה ועוד נושא
שופכת קצת יותר מדי
לכד ללא מכסה
צובטת את עצמי וזה כואב
חותמת בנשיקה מבלי לדעת מי ערב

הכל שקוף...

קופצת משמחה לעוד ביקור
בדרך למכולת מגלה עוד גן סגור
לא יודעת מה יהיה,
למה אתה לא עונה?

עומדת ממתינה וממתינה
בקו אחד ציירתי גם אותי וגם אותך
נושמת לריאות ולרווחה
אויר זה טוב לגעגוע וגם לנשימה

הכל שקוף...