ים של רגשות
נשברים אל החול
רסיסים של טיפות
מתפזרים אל האין סוף
ענני השחור באופק
בוכים בגשם שוטף
טיפות נוחתות באושר
שוטפות נהר של כאב.
השפל משאיר חוף ערום ודואב
געגועים אל ים מלוח,
געגועים עזים אל גל שמתרפק
ואני שם עומדת
מצפה שתחזור
שגל אותך יביא
תיאסף אל חיקי
וביחד נשתוק
נאחז, נאחז באין סוף.
הים הסוער מערבל
רסיסים, של פלדה ותקוה
גלים מתנפצים לי בלב
מחפשים, חוף למנוחה.
וכזרע המנסה לנבוט,
אני מחפשת את האור.
תגיד לי היכן בתוך השחור,
היכן אמצא לי מגדלור?
ואני שם עומדת
מצפה שתחזור
שגל אותך יביא
תיאסף אל חיקי
וביחד נשתוק
נאחז, נאחז באין סוף