קצת לפני חצות
עיר דוממת
אורותיה בוהקים
מאירים את הרגע
שמטריד ינשופים.
אויר מלוכלך בשפע
נשימה ועוד אחת
רוצה אלייך הביתה
גם כשאני שם לבד.
לוקחת הפסקה מהדרך
הפוך בקפה הפינתי
רק המלצרית והשקט
האופניים לצידי.
זמן שגם השמש תלויה
באויר שעוד רגע נגמר
מבשרת על סופו של עידן
תל אביב עוד רגע נסגרת
מערפלת את העיניים
המקום בזמן אחר
אורות שם חמים ורומנטים
הם בטח לא דולקים בשבילי.
נגיעה בדמיון נעימה לי
ממלאת שוב את גופי
אולי אני גם קצת נבהלת
אם אף פעם לא תהיי איתי.
זמן שגם השמש תלויה
באויר שעוד רגע נגמר
מבשרת על סופו של עידן
תל אביב עוד רגע נסגרת
