מור אלקובי / איש אוהבי

אישי הוא כַּחלון
שיש פותֵח לו
ויש סוגֵר
והוא בַּזֶלֶת עתיקה
והוא שלהבת נר,
אישי נודד אלי שיכור
בסמטאות הלילה
ובידיו מַפתח כל סודות ליבּי.

אישי הוא כַּמִגְדַל
שְיֵש הצר עליו
ויש שומר
והוא הזמר העצוב
והוא מחול סוער,
אישי סובב עלי כַּצֵל
בסמטאות הלילה
ובעיניו קודח חסד עלומַיי.

איש אוֹהָבי
אני בזרועותיך
כמו ים שקט מאוד
כמו ים גועש
ואני ילדה


אישי הינו הסתיו
שְיֵש פורח בו
ויש נושר
והוא הכּוֹס המתוקה
והוא שיכר סורר,
אישי פושט ידו אלי
מסמטאות הלילה
ובשפתיו נוגע מלח דמעותי

איש אוֹהָבי
אני בזרועותיך
כמו ים שקט מאוד
כמו ים גועש
ואני יפה

איש אוֹהָבי
אני בזרועותיך
כמו ים שקט מאוד
כמו ים גועש
ואני אישה