חני דינור / עיר של זרים

עוצמת העיניים והולכת ברחובות
כאילו אין כבר מה לראות
כשמושיטה ידיים לבקש קצת אהבה
אז הן נוגעות בחומות גבוהות

שסוגרות על הבתים ומכסות את הפנים
ומסתירות את הבדידות והכאב
שרוצות להשבר ואז לבנות עולם אחר
שבו יקשיבו גם לפעימות הלב

עיר של זרים שפניה מנוכרים
עיר של זרים שלאושר מאחרים
ורודפים בלי אויר את השקט והתום
מבקשים לגלות את הרגש והחום, שאבדו שם

פוקחת העיניים ורואה מה השתנה
ומחכה שיקרה כבר נס
צופה אל השמים , מבקשת צחוק גדול
אל הבתים שיכנס

וחומות ההפרדה יתפוררו בהרקדה
שתחמם את לבבות הבודדים
וכמו באגדה- שלנסיכה חיוך תודה
רק שהפעם צליל של סכינים חדים