אני תקוע בפקק עשירי השבוע, פתאום הבנתי: זה קורה קבוע
שמולי דוהרת שיירה שחורה וברקע כריזה "לפנות את השדרה"
עם רובים דרוכים בחלון זה מזכיר לי מערבון
בזמן שהגוף נדחק בתוך פקק.
אתה בקושי גומר את החודש אבל במשכן שבחרת אתה לא נכלל
הם רק מעלים לעצמם את השכר על חשבון גב כואב שהולך ונשבר
כי היום שלך מעייף והיוקר לשקר חופף
החוסן שלך מתרופף ואתה מתכופף.
זה שיר מחאה ממאה שעברה
זה שיר דאגה כי דבר לא השתנה
וזה שמצליף בשוט- אותו אדון בשינוי תלבושות
זה שיר נחמה זה סווינג בעברית
כמו עבדים נישאר בלי תכלית
זה שיר מחאה זה סווינג בעברית.
את נתקפת ייאוש מציק וארסי כי לראש לשר וגם לנשיא
לכולם מתגלה עבר מכוער שרודף כתב אישום רודף מאסר
ואת שוב בדיכאון כי בסוף הם חוזרים לשלטון
אז תקחי כדור הרגעה ותלכי כבר לישון.
וזה לא משנה אם ימין או שמאל וזה לא משנה אם אנשי קודש או חול
כי כל עוד הבצע מזרים את הדם גם מוח בריא יהפוך למסומם
אז בואו בואו נפסיק זה את זה להדוף ונביט קצת למעלה כי להם יש גם נוף
נמאס לי להיות יצור מבוית במאה הפאקינג עשרים ואחת.
זה שיר מחאה ממאה שעברה
זה שיר דאגה כי דבר לא השתנה
וזה שמצליף בשוט- אותו אדון בשינוי תלבושות
זה שיר נחמה זה סווינג בעברית
כמו עבדים גם לנו אין תכלית
זה שיר מחאה זה סווינג...
זה שיר מחאה ממאה שעברה
זה שיר דאגה כי דבר לא השתנה
וזה שמושך בחוטים- חגב אחד לאלפי נמלים
זה שיר נחמה זה סווינג בעברית
כמו לעבדים הם יוצרים לנו תכלית:
לחיות בהדחקה
לבלוע גלולה רכה
לנסות את החודש לגמור
אחד את השני כאן לקבור
לחפש פרצות בחוק
להיות עייפים ולשתוק
בזמן שהגוף נדחק בתוך פקק.
יואל שמש - פקוק ברחביה
מילים, לחן ועיבוד מוסיקלי: יואל שמש.
תופים: רגב ברוך.
קונטרבס: אביתר חרמש.
שירה ופסנתר: יואל שמש
חצוצרות: יונתן קוזלובסקי ואביאור רוקח.
טרומבון: רון זילברשטיין.
סקסופונים: יורם לינקר ועדי בן יהודה.
קלרינט: אמיתי מן.
הקלטה: יובל חרמוני, באולפן "הצוללת הצהובה", ירושלים.
עריכה: יובל חרמוני ושלום בניזרי.
מיקס ומאסטרינג: ירון מוהר.
קרדיטים לקליפ:
צילום ועריכה: מעיין רימר.
תסריט: רן אילת ואילה גל.
הפקה: דותן כהן.
במאי: רן אילת.
ע. הפקה ובימוי: גל ויסברג.
שחקנים: מלצר: רגב ברוך. בוחרת: מיכל רשף. נגנים: יובל פדיה, תמר בר נור, יורם לינקר, עדי בן יהודה, אמיתי מן, רגב ברוך. מאבטחים: גל ויסברג ואביתר חרמש.
איפור: ליטל כהן שפירא וריקי קמלי.
מגאפון, סירנות ועוד רעשים: גל ויסברג.
תודה ל"צוללת הצהובה" ולמסעדת "מנטרה" ירושלים.
תודה מיוחדת ליובל חרמוני, מעיין רימר, דותן כהן, רן אילת וגל ויסברג.