חיכיתי לקו שאף פעם לא בא,
כשהגעת ושאלת כמה זמן אני כבר פה
עניתי: "מאז שבנו תחנה
אני יושב, מחכה לו שיבוא"
"מה מביא אותך לכביש הנידח,
שמוביל משום דבר לשום מקום?"
ואת לא חייכת, הקול שלך רעד,
אמרת שאת כאן כדי לנשום
ליה
שב ומגיע
לאותה תחנה
בעיר יְשֵנה
ליה
היית בשבילי הניגון הקטן
רגע מחוץ לזמן
יצאנו לכביש, הצלבנו מבט
חיכינו לטרמפ, הרמת את היד
עצר נהג מנומס שלקח
אותך ואותי למושב
סידרתי את החדר, החלפתי סדין
הרגשתי בנוח לתת לך לישון
אבל לא עצמתי עין אחת
על הספה בסלון
ליה
שב ומגיע...
ובחושך דמיינתי איך נתעורר
לציוץ ציפורים, קפה בחצר
אנסה לגרום לך להישאר
עם כלב קטן, צלילים של פסנתר
ובסוף נתחתן
בחום צהריים קיבלתי ליטוף
שמש בוערת קטעה לי חלום
על השולחן מצאתי מִלים
כתבת שהמשכת כדי לנשום