אני עוד מנסה להיזכר
מתי הבנתי שאני אחר
עדיין,
לא קל לי לדבר על זה
שנים חיכיתי שזה יחלוף
כשהבנתי שאף-פעם לא
התפללתי שזה יעקוף
אותך
הייתי רוצה לעקור לך את הלב
להגיד, זה הולך לקרות עכשיו
וזה הולך להיות כואב
כמו חרב לתוך החזה
אתה עוד תודה לי על זה
בעולם שבו תמימות היא גנאי
בדידות היא צו
אכזריות היא תנאי
איך אפשר לשמור על לב מוזהב מידי?
אני הולך לרסק אותך
עד עפר
להגיד - תפסיק לזוז ילד
תעמוד ישר
ותן לי לגמור כבר עם זה
לא יעזור אם תבכה
לא יעזור אם תבכה
כשהיום נגמר
ואתה סוף-סוף ישן
אני חוזר להקשיב
איך שאתה נושם
רחוק בחלום משונה
תמיד, לאן שתפנה
יש לך דרך
הישר לזרועותיי
נולד כדי להישבר
לב מוזהב מידי
לב מוזהב מידי.
