דוד ברבי & רוני סומק / משפחות

כְּשֶׁהִתְחַפַּשְׂתִּי לְקָאוּבּוֹי הֵרַחְתִּי אֲבַק שְׂרֵפָה
בְּמִשְׁפַּחַת הַהֶדֶק,
וּכְשֶׁלִּמַּדְתִּי יֶלֶד רָעֵב לִגְנֹב לֶחֶם לַשְׁתִּי בָּצֵק
בְּמִשְׁפַּחַת הַצֶּדֶק.
כְּשֶׁפּוֹרַרְתִּי מֵאוֹתוֹ לֶחֶם פֵּרוּר לְצִפּוֹר מִדְרָכוֹת הָיִיתִי
בְּמִשְׁפַּחַת הַטֶּבַע,
וּכְשֶׁהַצִּפּוֹר שָׁרָה בַּכְּלוּב הִרְגַּשְׁתִּי מִשְׁפַּחַת פֶּשַׁע.

כְּשֶׁגִּמְגַּמְתִּי הָיִיתִי בְּמִשְׁפַּחַת הַשּׁוֹתְקִים לְאַט,
וּכְשֶׁהִקְפַּצְתִּי כַּדּוּרֵי סַל הִצְטָרַפְתִּי לְמִשְׁפַּחַת הַקּוֹלְעִים
בְּיָד אַחַת.
כְּשֶׁהָיִיתִי רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה בְּמִשְׁפַּחַת הָעִוְּרִים
פָּגַשְׁתִּי אֶת חוֹרְחֶה לוּאִיס בּוֹרְחֶס בְּ"גַּן הַשְּׁבִילִים
הַמִּתְפַּצְּלִים",

וּכְשֶׁקָּרָאתִי שָׁם, בְּעַמּוּד 9 , כִּי "הַנָּמֵר מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת
נָמֵר" חִפַּשְׂתִּי מַחֲסֶה בָּעַמּוּד שֶׁאַחֲרֵי.
מִשְׁפַּחַת הַנּוֹדְדִים הִכִּירָה לִי אֶת קַיִן,
וּמִשְׁפַּחַת חָסְרֵי הַהִגָּיוֹן אֶת אַלְבֶּרְט אַיְנְשְׁטֵין.
בִּגְלַל אַף שָׁבוּר מֻחַמָּד עַלִי הוּא בֶּן דּוֹד רָחוֹק,
בִּגְלַל רִיסִים שְׁחֹרִים מַגִּיעַ לִי עָנָף עַל עֵץ עוֹרְבִים.
בִּגְלַל בַּגְדָּד אֲנִי בְּמִשְׁפַּחַת הַנּוֹלָדִים בְּעָרֵי הָאֶלֶף לַיְלָה
וְעוֹד לַיְלָה,

וּבִגְלַל לַיְלָה אֶחָד בְּאוֹקְטוֹבֶּר 73 אֲנִי לִפְעָמִים
נִתְלֶה עַל מִשְׁפַּחַת הַמַּקָּף
שֶׁבֵּין הַמִּלָּה "הֶלֶם" לְבֵין
הַמִּלָּה "קְרָב".
אַחֲרֵי 18 שָׁנָה הֶעֱלוּ סַקְסוֹפוֹנֵי הָאֱלֹהִים
מִתַּחְתִּיּוֹת גְּרוֹנָם דְּלָיֵי שִׂמְחָה
וְאָז, בְּרֶגַע אֶחָד נוֹלְדָה לִי
בַּת.