אריאל זילבר / הקרב על סולטן יעקב

אבי האופט הינו מלוחמי הקרב


"אבא, למה יש נעדרים מסולטן יעקב?".
במלחמת לבנון הראשונה, בארץ יפה ולבנה,
הבקעה הצהובה, שהפכה לאדומה, למה אמא אדמה?.
הסורים טילים משגרים, ואנו עליהם לא מתגברים,
גם הפחדנים הפכו לגברים, מתאמצים מכוונים ויורים.


מדוע נשארנו לבד? למה אין פה אף אחד!
אויב עלינו חולש, ברקים וגלי אש, הכול פה גועש ורועש.

הטיל בשריון חודר, הטנק הגדול בוער,
אחי נפצעתי חלצני מהר, הוא אומר "שמע ישראל".
בסולטן יעקב בקרב, עולמנו לא מעט נצרב,
צבי יהודה וזכריה בידי האויב, לבנו כואב ודואב.

מדוע נשארנו לבד? למה אין פה אף אחד!
אויב עלינו חולש, ברקים וגלי אש, הכול פה גועש ורועש.

הקרב בבקעה תם, מי יודע מה קרה אתם,
חיילים ואזרחים בשר ודם, זכרו שקולם לא נדם.
הם מצאו את עצמם בדד, מלבדם לא נשאר אף אחד,
שיר זה אינו סרט ולא מחזה, הם נעדרים עד היום הזה.
הם נעדרים עד היום הזה, הם נעדרים עד היום הזה.