שים אדרי / כמעט עד הקצה

כמעט עד הקצה יושב ומתנדנד
אוהב וגם שונא יצאו להפגש
בלילה קר כזה אין פה גיבורים
שני מפסידנים נשארנו בודדים
באחד שקוראים לא אני
לא משתנה
חוזר כל יום לדלת ובוכה
אני לא באמת גיבור
זאת רק חרב מפלסטיק שחור
מוציא ממנה אור

רציתי רק לברוח
רציתי רק לברוח
רץ בכל הכח
אתה לא יכול לחכות
נגמר הזמן לחלומות

כמעט עד הקצה עדין מנסה
שותק ולא נושם רוצה להתגבר
בלילה קר כזה אין פה גיבורים
שני מפסידנים נשארנו בודדים
באחד שקוראים לו אני לא משתנה
חוזר כל יום לדלת ובוכה
אני לא באמת גיבור
זאת רק חרב מפלסטיק שחור

שלא תראו אותי נופל וקם
כמו ליצן בוכה כשאין קהל אני נגמר
מצחיק את מי שנשאר
עם מי שמאמין לי זה שוב נגמר
בתוך דקות זה מתמוסס
כלא היה