יש חלקים בעיר שמוארים עדיין
כאילו האור בוחר אצל מי הוא נשאר
עוד רגע
ואת מי הוא עוזב ראשון
צמרות העצים כבר נלכדו ברשת חושך
הימים מתארכים אבל הם לא לומדים
יש בהם איזו וודאות
מחר זה הרי יקרה שוב
למה להתאמץ
שוב ושוב הזוג צועד, אוחזים ידיים
נושקות השפתיים, ואז גם פינות השמיכה
הביתה
עוד אין לי כזה מקום
צמרות העצים כבר נלכדו ברשת חושך
העורבים יגנבו אבני חן אבודות
יש בהם איזו וודאות
לקן איש אינו מתקרב
למה להתאמץ
יש ילדים בעיר שישנים עדיין
תבוא השמש ותלך והם לא מתעוררים
כאילו החיים בוחרים אצל מי הם נשארים
עוד רגע
ואת מי הם עוזבים ראשון
את בהחלט גורמת לי לרקוד
על גדת נהר, קופץ בין הסלעים
חיכיתי שתשובי
להשמיע לי צלילים
לשמוע המיית ליבי
היום אני שלך
מחר אפשר יהיה לחשוב על זה שוב
בינתיים, בואי נרקוד
ידעתי שאולי תרצה ממני עוד
הזמן עבר, נסעתי להרים
השארתי לך טעם מתיקות תמרים
תמצית געגועים
אולי הייתי שלך
גם אם היית שלי, כל זה כבר לא חשוב
טוב בשניים
טוב גם לרקוד
אולי איתך גיליתי איזה סוד
אותו לא נספר לאחרים
אזכור מבט עיניים
חיבוקים חמים
מחול בין ירחים
אל תשאלי אותי
על מה חשבתי כשנפגשנו
את הרי יודעת שאני
לא זוכר פרטים קטנים
אולי נעלת נעליים אדומות
אולי צחקת, אולי הזכרת לי עיניים מוכרות
אולי שתקת
וכבר ידעתי איך נשמע קולך
בבוקר לידי
אל תאבקי איתי
עוד לא הבנתי שהבשלנו
את הרי יודעת שאני
מסתבך קצת עם מילים
אולי הטחת בי שוב האשמות
ולא הקשבת, והתפרצת לי אל תוך המחשבות
אולי שתקת
וכבר ידעתי, לא אשמע קולך
בבוקר לידי
אל תאהבי אותי
עוד לא נתתי לך מפתח
את הרי יודעת שאני
אוהב למתוח את הזמן
אולי תגידי כל מיני דברים
על אמון ועל חמלה, ונשימה וחיבוקים
אולי נשתוק
נצפה בגל עובר
ושוב עולה איתו הבוקר
אני לא דואגת לעצמי
המחסור שלי אף פעם לא יודע שובע
אני יודעת לעשות טוב, רק תבוא
אלמד אותך מילים רכות
ללחוש מול הראי
אני לא עוזבת בקלות
הידיים כואבות, רק לא לשמוט החבל
אין לדעת מה בעבר השני
מי מושך אותי בכוח
ליפול אל התהום
לבבואה אני לוחשת
באמת שמצטערת
שוב נדחקת אל קרקעית הרשימה
בואי מחר, אגיש לך את שאריות הקערה
ואל תספרי לאמא
גם אם אפתח חסינות
כשייפול עליי הכל ארגיש קטנה ומרומה
מתחת למיטה שלוש תיבות
באישון הליל פותחת
מרגיעה את הקרבות
אני מבקשת שתבין
הכאב שלי עתיק וקר
ויש לו נחמה
ידיים מחבקות אותי קרוב
תבשילים חמים בערב
אהבת סתיו עירומה
לבבואה אני לוחשת…
It could've been me
The mother, the father, the sister
It could've been me
The soldier, the dancer who runs away
From the danger
Send a wish-upon-a-star to save us
It could've been me
A headline on yesterday's paper
Could've been me
Statistics pretending to care about those who still live
By forgetting all that's lost forever
And I see
familiar faces in the clouds,
They smile at me
as if they say
“One day you will be free”
I know it now
Nothing's gone, just piles up
The burden's getting heavy as we grow
It could've been me
Hiding from fire the comes from above
Me
The one that has never been out in the light
So silent
Hidden baby with a god inside her
It could've been you
A soul that was caught in the mouth of a war,
You
An animal chained to a land by the sake of promise
No one owns the everlasting exile
in the streets I used to know
i’m a landed alien
look right through me, dancing crowd
white shirts, black eyes
guilt and pain both laugh out loud
mama, I prefer not to watch the news
there are more words for me but win or lose
fear and shame and war and flames
burning out the fields
burning down the growth of me
of us
papa, I prefer not to hear the prayer
my god is not the one that runs this place
power and desire, hunger, fire
burning out the fields
burning down the growth of me
of us
mama, i prefer not to go to bed
it’s way passed 8, but i can’t rest
lullabies won’t do tonight, my dear
monsters, nightmares, wasted love
And the day appears
Will there be remains of you
Of us
יום אחד אגיע לבית בו גדלתי
המפתח לא יתאים לחור המנעול
דרך החלון אציץ על קצות האצבעות
לראות אם מי שגר שם
צוחק ו-
כועס ו-
בוכה ואוהב כמונו
פעמון הרוח כבר לא ישמיע קול
השקט יעלה דומם במדרגות בית העץ
פעם ילדים ישנו שם וטוו חלומות
ורק אני ערה ומתרגשת
לא אשן כל הלילה
לתחזק אותי כבר לא קל כמו פעם
יש הרבה יותר למה לדאוג
לפנות מקום לזכרונות קטנים
לשמן צירי לידה חורקים
אני הנולדת
עדיין שלך בכל יום מחדש
מגפיים טופפים, אדמת אביב לחה
ידיים מחלצות בעדינות פקעות רקפות
והלב המיותם קורא לי למלאו במילים
אבל אני שותקת
מתפתלת
לא אשן כל הלילה
לדמיין עתיד כבר לא קל כמו פעם
יש הרבה יותר במה לטעות
ללמוד לבטוח גם בחשיכה
לאמץ קרוב ללב ילדה בוכה
לסגור את הדלת
עוד פרח נפתח בכל יום מחדש