אלון יפה / בהתחלה

עכשיו אני בטוח
שהזמן שעוד נותר לי,
ייקח אותי למקום טוב יותר,
זורם כמו הרוח
ומרגיש פתאום נורמלי,
מחפש עולם רגיל להישאר,
עולם בו לא קיים,
עוד חיוכך המשגע,
עליו חולם כל יום להיזכר,
פתאום נהייה לי חם ואני עכשיו נוסע,
למצוא שוב את הלב שלי בוער,

ואיך זה שאת לא,
מביטה אל המראה,
ורואה את הקמטים שאת אוספת,
כאילו אין ברירה,
ואני יוצא לקראת המטרה,
ויותר אני לא בטוח,
שאת היחידה,
שתגרום לי להרגיש
את מה,
שהיה בהתחלה

מגיע אל החוף,
ושוטף את העיניים,
הזריחה לאט לאט נראית לי אמיתית,
שוכב לי על הנוף
וממתין עוד קצת בינתיים
וכמו חלום היא תהפוך מציאותית,
נזכר ברגעים איך היינו כאן ביחד,
וחלמנו שלנצח נישאר,
היום את שם אני פה וכבר לא נותר בי פחד
שהנצח לא יהיה קיים יותר,


ואיך זה שאת לא....