רקוויאם לגננית

אפשר לחשוב שמתי,
חצב עזב כבר, בא סתיו,
הכנתי לי מצע של זהב,
עלים תחתיי עטפוני,
עלים מעליי ליטפוני,
אולי סלחו שאני כאן?
הם סולחים שאני כאן.

אפשר לחשוב שמתי,
הכנתי לי מצע של זהב,
עכשיו מתאים לי רק סתיו,
עלים תחתיי רמזו לי,
עלים מעליי לחשו לי,
אולי זכרו שאני כאן?
הם זוכרים שאני כאן.

ואולי סתיו כבר עזב
ומעליי השחירו עליו,
דמעו ענניו מעליי,
נדו עליי וכיסו,
אולי שכחו שאני כאן?
הם שכחו שאני כאן.

הכנתי לי מצע של זהב,
אפשר לחשוב שמתי
ומי שאהב,
אולי בסתיו כבר עזב?
בסתיו כבר סלח?
בסתיו כבר שכח.