מי שחושב עכשיו
חושב על הילדות
אל העבר נכסף
חייתי בטעות
כמה רוצה שוב להתחיל
תנו לי הזדמנות
מי שחושב עכשיו
חושב על הפשטות
לאן היא נעלמה
איפה היא הקלות
מה בי נשאר, נפש של זר
תנו לי הזדמנות
הזדמנות קטנה
שוב לגלות
לא צריך תבונה
סתם להיות
מי שנודד עכשיו
אל המרחב ההוא
מוריד את נעליו
צעדיו ישתהו
שם על החול, נושם את הכל
אל תוותרי עלי
אל תוותרי
זה עוד מוקדם מדי
הישארי
הן זה אמור להימשך לתמיד
הן זה אמור להיות נצחי
כמו דרכים
אל תוותרי עלי
אל תוותרי
זה עוד מוקדם מדי
ידיים להרים
הן זה אמור להיות פשוט
כן זה יכול ככה בקלות
הקשיבי לי
אל תוותרי עלי
איש אחד אמר לאיש אחר
מה אמר, כרגע לא זוכר
ככה מספרים בשכונה
איש אמר לאיש שענה
שיחתם הייתה כה חשובה
כסף או אולי על אהבה
מה המשמעות של הכל
יש דבר מה חשוד בלסבול
כאן בתוך נפשי
עננים מתפזרים
כמה טוב
מה תבקשי
אתן בלי לחשוב
ואם זה השיר לבדו
שיחזיר אותך אלי
כי כאן בשדות
האינסופיים של חיי
לך אקרא
שם בתוך נפשך
מי יודע מה מתרחש
שם בביתך
אולי אין מקום
בחדרי ליבך, לבדו
כבר מצא שדה אחר
אך כאן לא אוכל
בקלות כזו לוותר
ולך אקרא
פאנקורה
צ'ילינדה
סוביטטה
סיפור קטן שיש בו מכאוב
סיפור על הילדה שלא רצתה לעזוב
אנשים כבר לא היו לידה
ישבה על הגג, ישבה בודדה
איש לא דרש עוד בשלומה, האם טוב
בסיפור על הילדה שלא רצתה לעזוב
עולמה התרוקן לאט ובבטחה
דבר לא מילא את תוכה
ציפורי הבוקר לא עשו לה דבר
קרני שמש לא חיממו אותה כבר
לא היה בה כוח לדמיין אחרת
הלכה והצטמקה מערב לערב
מה אני עוד עושה כאן
בלי ליטוף בלי סימן
מה אני עוד עושה כאן
זה כבר לי לא מובן
אבל משהו בי מתנגד
מישהו עלי לא מוותר
משהו בי לא מפחד
וזה שורף אבל גם משחרר
סיפור קטן שיש בו מכאוב
סיפור על הילדה שלא רצתה לעזוב
האוכל תפל, הספרים ריקים
וזה שעזב עכשיו במרחקים
ניסיתי לנגן אך מנגינתי ברחה
ניסיתי לכתוב אך מחברתי נאנחה
פעם היה בי כוח לבכות
גם על זה כבר אפשר לומר לא עוד
וכך למרות שלא הבינה בעצמה
היא עוד כאן בתוך עולמה
ולמרות שדבר כבר לא מרגיש קרוב
הילדה בסיפורי אותי לא תעזוב
כשאתה שותק
בלי לזוז ת'מתרחק
כשאתה צולל עמוק
כשאתה ציפור
בלי לזוז מעל הכל
כשמעופף רחוק
אז אני פוגש אותך שם
אז סביבנו מתמלא ים
לרגע קל נעלם
ושב הביתה
שוב ושוב אני מנגן
צף כחולמני ייתכן
בחורשה לילית בקור
שוב ושוב את עצמי לך אתן
שוב ושוב אני מוותר
כשהכל זמני מתעורר
לליטוף הטוב שיחזור
שוב ושוב את עצמי לך אשמור
ועדינות תתקרב לפשטות
את ידה אז תושיט בלי מילים
ככה פתאום וכמו בטעות
אז אשמע אהובי שלי
זה שיר קצר אז לא לדאוג
תכף יגמר
וגם אם הוא מציק מאד
הוא לא ישאר
וגם אם הוא נעים ומוצלח
עדיין יש לו לו"ז צפוף
סילחו לי רבותיי, אני פה לקטנה
ואחר כך אני חייב לעוף
זה שיר קצר אז לא לדאוג
כך הוא מילדות
אז גם אם הוא מטריד אתכם
הוא כבר לא ישוב
וגם אם אתחנן מאד
עדיין יש לו עניינים
סילחו לי גבירותיי, יש לי תור למספרה
היום אני עושה גוונים
נחמד להיות פה אבל עם כל הכבוד
יש לי חיים ואני צריך אותם לחיות
מילים ולחנים דורון שפר, הוקלט ומוקסס באולפני הודיני ע"י דורון שפר, כל הכלים ע"י דורון שפר, צילום דורון שפר, כל הזכויות שמורות. תודה רבה.
לא מיועד להאזנה - דורון שפר
זהו אלבומו ה18 של דורון שפר. בעברו שחקן תיאטרון וטלוויזיה. אלבום אקוסטי המכיל
בעיקר (אך לא רק) בלדות על אהבה, כמיהה, חיפוש, התמודדות עם קשיי החיים, מחשבות
על מה שמהותי וחשוב, ועוד. מה שמאפיין את השירים וגם את יוצרם הוא פשטות. הצורך
לעשות סדר בכאוס שמסביב. הצורך להודות על מה שיש. ומה לגביי שם האלבום?
כאן דווקא ההסבר רק יגרע ומוטב להשאיר את זה לפרשנותכם.
תודה מקרב לב למאזינים ושנראה ימים טובים יותר בקרוב.