עוד מעט את תגיעי
אולי גם תשארי
ואז יעלה עלינו הבוקר
ואת תבטיחי לי שתחזרי
והבטחתך המתוקה
תמלא את ליבי מחדש
תמלא כל פעולה וכל נשימה
את שמך לעצמי אלחש
וכמה טוב יהיה לחיות
ברגע הזה
לפתוח את כל החלונות
ועם העולם להתמזג
עוד מעט את תגיעי
ונפשך תמלא את ביתי
ואז ירד עלינו הערב
ואת עוד איתי
וילדותך ששרדה
את פגעי הזמן כולם
תמלא את ליבי מחדש
כים
וכמה טוב..
אינני יודע מדוע אני כותב
את הידיעה הזו אני משאיר ללב
שהוא יחליט בשבילי
שיבוא וימלא את כולי
מנגינות ומילים וכאב
ושמחה ורכות ותקווה
חלומות וקרעי אהבה
שהוא יגש יתקרב
ובלי לוותר יתיישב
זה מעורר בי ענווה
ואין שאלות לגבי העניין
כששיר נכתב ולפתע הוא כאן
מנגינות ומילים יערות ושבילים
מובילים אל מעבר לזמן
ואין שאלות לגבי העניין
כששיר נכתב ולפתע הוא כאן
מנגינות ומילים הברות וצלילים
מובילים אל מעבר לזמן
אינני יודע מדוע זה בא
וודאי ישנה לכך סיבה
משהו בוער מבלי שידעתי
משהו חוזר כי התגעגעתי
מביט בעיני בחיבה
ועצבות וגם כעס גדול
וסליחה ושחרור של הכל
כנראה רק הלב כשניגש ומתקרב
כשלוחש שאני יכול
אם לא תדברי איתי
איך אוכל להקשיב
אם לא תביטי בי
איך אוכל לראות איך אוכל להיות
אם לא תראי שקיעה
איך אדע קיומה
אם לא תצחקי
איך אוכל לבכות אושר מדמעות
ובעצם מה עוד נשאר לי לרצות
ברגע זה לפחות שום דבר
ובעצם מה עוד נותר לעשות
ברגע זה לפחות מפלי הוא נהר
הנופל ואיננו נגמר
הנופל ואיננו
האם יש לך משאלה אחרונה
כך הוא נשאל אבל הוא לא ענה
ואז הוחלט לחכות שיחליט
עד שיגיד
יש לנו סבלנות
היום חלף ואחריו עוד יום
חורף עבר אך הוא שמר איתו
את משאלתו אך זה לא שבר
(נו שיגיד כבר)
את רוחנו
אחרי שנה הוא עוד המשיך לשתוק
זה כבר פרינציפ מי ילך יותר רחוק
אף אחד לא העז להיות הראשון
לפתוח לשון
עניין של עיקרון
והזקנה לא אחרה לבוא
רוב לוויות אך לא נפסיק לקוות
עד שנותר לו לבד בפינה
רק אז הוא ענה
תנו לי אפרסמון
לפעמים אני אורז שתי מזוודות
בלי כוונה לצאת לשום מקום
לא יודע למה
אולי זה עוזר לי לנשום
לפעמים אני שואל שאלות
בלי כוונה בכלל לענות
לא יודע למה
אולי גם הן לא מבינות
זה לא שאני בודד
רק סתם בודד מאד
זה לא שמפחד
ממה שעומד לקרות
ואם אני חולם זה רק חלומות
למות ולחיות ולמות ולחיות
לפעמים אני מכבה את האור
בלי כוונה בכלל ללכת לישון
לא יודע למה
אולי זה כוכב ראשון
שזוהר איתי בשקט ולוחש
בלי כוונה שאבין מילותיו
לא יודע למה
אבל הוא עושה זאת עכשיו
זה לא שאני רוצה
ובכל זאת נעצב
זה לא שאני מוצא
את מה שכבר חלף
ואם אני חולם ירח על ענף
שוכב ונכסף ושוכב ונכסף
מי העיוור המחפש דרכו
במדבר צועד שם לבדו
מי העיוור המחפש
מי העיוור הנודד עודו
ברחובות העיר שר ניגונו
מי העיוור המקלס
כן זה רק אני
כנראה כושל
על פני עננים
שוב תועה הוא ונופל
מי החרש המחפש לשווא
בשדות צלילים שינחמו
מי החרש בשדות
מי החרש עולמו חרב
סמטאות יקחו אל שום מקום
מי הנועד רק לנדוד
כן זה רק אני..
מי הגידם שאינו חדל
לבקש לגעת בחלום
שהתמוסס ונדם
מי הגידם על גחונו זוחל
על שברי זכוכית יום ועוד יום
הוא עוד ימשיך לעולם
על מה אכתוב אם לא עלייך
אם לא על ידייך הנוגעות בפניי
על מה אכתוב אם לא על עינייך
אם לא על שפתייך הנוגעות בשפתיי
הרי הכל תמיד שב בי אלייך כשי
על מה אכתוב אם לא על יפייך
אם לא על קסמך המרחף בין חדריי
על מה אחשוב אם לא על מבטך
שאין בו למה ואיך רק בוא אלי
הרי הכל תמיד מתעורר בך וחי
שיר לילדים העצובים בסתיו
שדמעתם זולגת בהנץ כוכב
הם מבינים משהו על טבעו של הנשגב
ולכן יבכו עליו
שיר לילדים אשר חולמים חלום
השואלים מה צופן לו יום
הם מבינים משהו על דרכו של התום
הוא מחבק אותם בחום
שיר לילדים המעזים לשתוק
אל מול הרוח המנשב מר ומתוק
תדעו שזה כל העניין כולו
רק לשבת ולהביט רחוק רחוק
שיר לילדים שלא פגשו עולם
הם לא יודעים שהוא מונח כבר בכיסם
שמרו עליו כן זה כל העניין
כי הוא לכם מזמן ניתן
שיר לילדים שלא יודעים דבר
אך בליבם הכל נשלם ונאמר
הם מבינים משהו על תשוקתו של העיקר
אל תאבדו את זה האוצר
שיר לילדים המעזים לשתוק..
מרחף לבדי
רק אני עימדי
לא נראה שאשוב
זה כבר לא כה חשוב
רק לעוף ולעוף
מרחף לבדי
גם אני לא איתי
כמה קל בלי עצמי
סתם סחבתי אותי
וחפשי שיוטי
אתה פה מסביבי
כה אוהב ונדיב
זה הבית שלי
בלי כאב בלי מילים
רק עולים ועולים
כשהיא עזבה אז ישבתי לבד
אז היא חזרה וניגשתי מיד
ושוב עזבה אותי
כך זה נמשך כל הערב כולו
חשבתי לי זה הקטע שלו
עצוב וקצת שטותי
בחדרי הקט יושב וקם
וממש כמעט אוהב
אבל זה רק בא ונעלם
אה
בשעון כבר לא רואים ת'שעה
אה
לא רואים שום דבר במראה
אם יש בזה הנאה
למה היא אינה מגיעה
כשהיא חזרה אז ניגשתי מיד
אז היא עזבה ונשארתי לבד
נתקענו במצב
כך זה נמשך עוד שבועיים תמימים
מה יש לומר זה מעט לא נעים
וכבר צפוי עכשיו
בחדרי הקט יושב וקם
וממש כמעט אוהב
אבל זה רק בא ונעלם
לומר את האמת ולא לפחד
את האמת שלך וכשהגוף רועד
זה בוודאי אומר שמשהו מתרחש בך
זה בוודאי אומר שאתה שוב שלך
לומר את האמת ולא לפחד
את האמת שלך וגם אם תאבד
זה בוודאי אומר שמשהו מקנן בך
רוצה להשתחרר לא מוותר לך
לומר את האמת כי אין ברירה
וכשהיא יוצאת להיברא
לומר את האמת באומץ פתאום
את האמת כולה וכמו בחלום
זה בוודאי קורה כי משהו התעורר בך
זה בוודאי קורה כי אתה שוב שלך
וכשהכל בחוץ כבר לא מוסתר
אתה כבר קצת אחר ולא זוכר דבר
מהעבר הקודר אשר נשאת על גבך
אתה פתאום בוכה בוכה את בכייך
יערות משתרעים למרחק
זיכרון דמיוני שנחקק
שוב אני חולם
עוזב אתכם
נהרות מתפצלים אל הים
זיכרון דמיוני כה מושלם
שוב אני בוהה
שם לא אטעה
נהרות מתפצלים אל הים
ואת ואני ללא מילים
הולכים לאיבוד בין הצללים
שוב את בחיקי
ריח מרחקים
ואת ואני ללא מילים
גלים עולים ויורדים
תחתם חושך גדול
ומעל מרחבים לאינסוף
ציוץ ציפורים מרחוק
אוושת קצף קטנה
חלום בהקיץ בכחול
הביטי ילדה בספינה
שטה מחול אלי חול
נשכב על מזרן מנופח
ונניח לזרם להוביל
נשכח היכן השמיים נגמרים
וקסם המים מתחיל
נאזין לשירת הענן
שר לנו במתק צליל
נשכח היכן השמיים נגמרים
וקסם המים מתחיל
גלים עולים ויורדים
אך מה אם תבוא סערה
נסער נתמלא בפחדים
הרי זה לא כה נורא
במיוחד כששקט חוזר
האור מלטף ועגול
הביטי באיש החותר
שט לו מחול אלי חול
נשכב על מזרן מנופח..
דגים מקיצים משינה
חלום בהקיץ בכחול
הביטי ילדה בספינה
שטה מחול אלי חול
בא הזמן לישון
כוכבי מרום
מקשטים חלום
משבי וילון
מרשרש אלון
בא הזמן לישון
כשהאורות בחוץ
שוב נפרדים
אני לא לבדי
כשהירח בא
והוא כאן לידי
אני לא לבדי
על עירי נפלה
תרדמה ולה
לא אכפת לחדול
לבקש חבר
וגם למהר
תעזוב הכל
במרחקים אולי
במיטתה
היא עלי מביטה
יד היא תשלח אלי
ותלטף
אני כל כך עייף
בא הזמן לישון
כוכבי מרום
מקשטים חלום
למה שום דבר
לא מרגיש נכון
בא הזמן לישון
כשהאורות בחוץ
שוב נפרדים
אני פה לבדי
כשהירח בא
והוא כאן לידי
אז רק הוא ידידי
לו הייתי יודע
איך לצבוע שמיים
לא הייתי שוקע
לפחות לא בנתיים
לו הייתי יודע
להביט בעיניים
לא הייתי בורח
לפחות לא בנתיים
ודמעות מופיעות
צובעות לחיי
לו הייתי יודע
איך לצבוע שמיים
לו הייתי יודע
איך להיות לבדי
לא הייתי פוסע
כל הזמן בנדודים
לו הייתי יודע
להושיט ידיים
לא הייתי שוקע
לפחות לא בנתיים
ודמעות מופיעות
עוטפות את פניי
לו הייתי יודע
איך להיות לבדי
ים עמוק עמוק
עננים חולפים
סירות ששטות
תחת שחפים
אי שם הרים גבוהים
יערות שטופים
גשם שעבר
כמה יפים
כן כך אני מרגיש
זה מה שאני רואה
והזמר לא נשכח
כשאני אוהב
אני אוהב אותך
רוח מדברית
קשת במרחק
שדות מוריקים
זמן למנוחה
אנוח מעצמי
רק לרגע קט
בין השיבולים
תושיטי לי יד
ואחר כך נבין שזה נגמר
והמבט ידע שמאוחר
כל מה שנאמר
יראה מיותר
גם הליטוף הזר
אז לוותר יבחר
ואחר כך נבין שזה הסוף
והמבט ידע הוא בר חלוף
וכמו גלים בחוף
את העבר נשטוף
גם הליטוף הטוב
על מקומו יסוב
שם גשם כבד יפול
ימטיר טיפותיו על הכל
וימחק את האתמול
אהבתנו תיבול
בוא ונשכח זה את זו
איני יכול
כל בוקר בחשכה
אני יוצא חצי ישן לדרכי
מנשק את התינוק
ואת התמונה של אשתי
הולך ברחובות כבויים
ליד האנשים שוכני המדרכות
אלה שקוראים לביבים בית
למרות שהם הרבה פחות
אני עובד בנמל
זה כל מה שאני יודע
חולם על מרחקים
ובנתיים שוקע
אני עובד בנמל
מעמיס ופורק
חולם על מרחבים
וממשיך להסתפק
פעם עמדתי על הר
הייתי אז ילד ביישן
ושום דבר עוד לא נגמר
ויכולתי לחלום את הזמן
ואם ביקשתי להיות מאושר
מבוקשי כנראה לא ניתן
כי כל דבר טוב שהיה לי
מיד השלכתי מכאן
אני עובד בנמל..
בעשר בלילה נכנס
לחשוב על כלום לא מסוגל
מנשק את התינוק
הוא אומר לי אין לך תינוק בכלל
נכנס למיטה מכבה את האור
התמונה של אשתי גם היא מאיזה עיתון
בגילי כל מה שבנאדם רוצה
הוא לשכוח הכל ולישון
הדרכים אשר עברו תחתיי
סבלו את צעדיי
בלי להבין בכלל לאן
הדרכים אשר ספגו רגליי
וקצת את דמעותיי
וכמו עצרו לי את הזמן
אל תנסה
סימן שתתמסר
לאור לבן בוהק
וגם אם תתחמק אין ספק
הדרכים אשר ציפו לי שם
עשו אותי קיים
בלי להבין בכלל כיצד
הדרכים אשר פוגשות אדם
שנסדק לו עולם
כמו אחזו לי את היד
אל תנסה
לבד אז תתמסר
לאור לבן שקוף
ממלא את הגוף שוב ושוב
שם בחיקך אעלם אוולד
רק שם אהבתך תקלף תלמד
קשה לי לחכות
כשהלב רוצה מאד
אנשים אשר ראו אותי
ישבו מעט איתי
בלי להבין בכלל אבל
אנשים אשר נתנו זמנם
כדי לפגוש אדם
גם אם הוא קצת בלתי נסבל
אל תנסה
זה קל להתמסר
לאור לבן בוהק
וגם אם תתחמק אין ספק
שיר אחרון לפני שמכבים
את כל האורות
אין מה לומר אך זה לא משנה
הוא רוצה מאד
להתנגן מול הסופה
לזעוק אל הרוחות
שיר אחרון לפני שמכבים
את כל האורות
שבי איתי רק עוד רגע קט
ונלחש עוד שתיקה אחת
כל זה יגמר בלי שנרגיש
ואולי מנוחה
שבי איתי כי הסוף קרב
אז אותו יחד נלטף
נעלם אל תוך הים אז חיש
ואולי נתאהב
שיר אחרון לפני שמפרקים
את התפאורה
אין מה לומר אך זה לא משנה
הוא פשוט מוכרח
להתנגן מול הברקים
הרעם הנורא
שיר אחרון לפני שמפרקים
את התפאורה
שבי איתי..
מילים ולחנים דורון שפר, הוקלט ומוקסס באולפני הודיני ע"י דורון שפר, כל הכלים ע"י דורון שפר, ציור דורון שפר, כל הזכויות שמורות. תודה למאזינים.
"אל מעבר לזמן" - שלום לכם. זהו אלבומו ה15 של דורון שפר. האלבום מתאפיין בשירים אקוסטיים, אישיים, סיפוריים, חלקם נוגים, חלקם פחות. כשמו (וכמו בציור) הוא עוסק בדרך שכולנו עוברים בדרכנו אל השקיעה. הדרך הזו וכל מה שקורה בה, כל הרגעים הקטנים והגדולים, היא מהות החיים והחיות. האלבום מבקש שנאט את המירוץ ונשים לב לניסים הנקרים בדרכנו.
תודה מקרב לב למאזינים.