ליותם
קודם פני ילד.
ציפורים כחולות קוראות בעיניו קשב דרוך,
כאילו הגשר הנטוי בינו לבין העולם
רושם מתווה אור תם, חף מרוע.
אחר כך נער.
קולו השלו מאחה מחלוקות, מרגיע,
כאילו הגשר הנטוי בינו לבין העולם
רושם מתווה אור מפייס, שוזר תבונה.
אחר כך גבר.
אצבעותיו מודדות את מרחב הצלילים
של קלידי הפסנתר,
מתגעגעות עם פרלוד של שופן,
מתפרעות עם הביטלס ב"צוללת הצהובה",
כאילו הגשר הנטוי בינו לבין העולם
רושם מתווה אור חי, חומד יופי, רוקם שעשוע.
עכשיו הציפורים הכחולות בעיניו
נעטפות בשמיכת חשיכה כגוף בלי עור,
והארץ נפתחת כפצע.
זה חוק הכלים השלובים של הצעקה המרה.
וכל אחד מן הזוכרים
בוכה את מה שהיית בחייו.
חנן יובל – פני ילד.
מילים – לאה שניר.
לחן - חנן יובל.
חנן יובל – שירה וגיטרה.
ערן זילברבוך – עיבוד והפקה מוסיקלית, אקורדיון, קלידים וגיטרה בס.
הקלטה ומיקס – רז בורג, אולפן “תמוז”.
עריכה דיגיטלית – יורם וזאן.
צילום ועריכת וידאו – דור יובל.
עיצוב עטיפה - יהודה דרי.
התמונות באדיבות משפחת לוטן.
יחסי ציבור – עודד מזרחי.
הפצה דיגיטלית – אשר ביטנסקי בע"מ/לייבלה
“פני ילד” נכתב לזכרו של רס”ן יותם לוטן שנפל במלחמת לבנון השנייה, על ידי מורתו, המשוררת לאה שניר.
