לסבתא זהבה היו שתי צמות
ועיניים כחולות, מלאות קריצות
והיא היתה הכי יפה בארץ
כשבכל הארץ לא היתה אף סבתא
רק ביצות
אני מביט באלבום
ורואה את התמונה של סבתא וסבא
מחבקים ילד קטן
(יכול להיות שזה אבא)
עומדים עם עיזה ועם מקל
בדיוק
באמצע
עמק יזרעאל
אני מביט על סבתא זהבה
ועל סבא שמביט עליה כאילו הוא חולם
ואני חושב
שלו גם אני שם הייתי –
גם אני
הייתי
מצטלם
אני מביט באלבום...
בערב אדמוני כל כך לשבע
חמש עשרה דקות לחשיכה
יצאנו לטיול של אור וצבע
מדרך כלשהי להמשכה
בצווארה כבר התפנק האודם
ובעיניה כבר צלל כוכב
אין כל ספק שלי הגיע קודם
אך מה כוחי שלי אל מול כוחה
ערב קיץ חם
ערב קיץ חם
כל האהבות בדרך העולה
ערב קיץ חם
ערב קיץ חם
כמו שזיף בשל היה אז העולם
היא אותי ניצחה
היא אותי פיצחה
ערב קיץ חם
צלחה דרכנו בכרמים של יין
ובאנו עד מקשה ובה סוכה
סוכה נאה אבל שומר בה אין
עשינו בתוכה חינגת סוכה
היינו בני עשרה, עשרה-וחצי
שזופים כמו השקיעה שעל הים
אט אט ברוך אלי היתה נלחצת
אט אט ברוך היה מה שהיה
ערב קיץ חם...
בעצם לא על זאת לשיר חפצנו
אלא על עשן ועל ברזל
כיצד פתאום אל תוך כל זה קפצנו
אין לי שמץ של מושג לעזאזל
אולי מפני שקיץ זהו קיץ
ויש בו איזה כוח משיכה
הוא רק הבהיק בפרי ובברכיים
והתמגנט כמו ערב קיץ חם...
כל האהבות בדרך העולה
ערב קיץ חם
ערב קיץ חם
כמו שזיף בשל היה אז העולם
היא אותי ניצחה
היא אותי פיצחה
ערב קיץ חם
ערב קיץ חם
ערב קיץ חם
כל מילה היא לגימה
של זיכרון רחוק
נגיעה של עוד דמעה
בין עצב לבין צחוק
כל משפט הוא חבל דק
הלב הוא הלוליין
לא זוכר מה שנמחק
ולא עושה עניין
זה רק הראש
שמתעקש לזכור
דברים מיותרים
זה רק הלב שמתרגש
מכל הסיפורים
מילה טובה היא אהבה
שמנחמת, מלטפת
ובין ידיה את הראש
ואת הלב עוטפת
כל מילה היא לגימה
מתוך משקה השקט
ומחשבה היא אהובה
שבדרכה נוסקת
זה רק הראש
שמתעקש לזכור
דברים מיותרים
זה רק הלב שמתרגש
מכל הסיפורים
כל מילה היא לגימה
של זיכרון רחוק
נגיעה של עוד דמעה
בין עצב לבין צחוק
לְיַד הָרַכֶּבֶת רָאִינוּ שְׁכָבוֹת בָּהָר,
זוֹ עַל זוֹ, קְדוּמוֹת, קֶשֶׁת עַל קֶשֶׁת,
גַּם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה כָּךְ, אוּלַי מָחָר,
יַחְדָו, צְמוּדִים, וְגָבֹהָ מֵעָל - הַדֶּשֶׁא.
אָמַרְתִי לָךְ שֶׁיִהְיֶה כָּךְ - וְלֹא הֶאֱמַנְתְּ.
כָּל הַלַּילָה עָמַל הַיָּרֵחַ כִּמְטֹרָף
וְטִשְׁטֵשׁ נִגּוּדִים וּסְתִירוֹת וְהִרְגִּיעַ דָּם וָמַיִם.
יַלְדָּתִי, אֵין עוֹד הֶבְדֵּל עַכְשָו,
כְּדִין כָּל הָעוֹלָם הוּא דִין הַשְּנַים.
אָמַרְתִּי לָךְ שֶיִּהְיֶה כָּך – וְלֹא הֶאֱמַנְתַּ.
הַפְּתִילִיָה וְהַסִּיר שֶׁעָלֶיהָ – בְּנַחַת
מָה אִכְפַּת לִשְנֵיהֶם, הֵם זֶה לָזֶה רוֹחֲשִׁים,
גַּם אֲנַחְנוּ עוֹד נִהְיֶה כָּךְ בְּיַחַד,
אדוּמִּים וְחַמִּים וְאֶחָד בַּשֵנִי לוֹחֲשִים.
אָמַרְתִּי לָךְ שֶיִהְיֶה כָּך –וְלֹא הֶאֱמַנְתְּ.
יֵשׁ בָּנוּ נְגִינָה וְאַין בָּנוּ דֵּי רַעַם.
מָתַי סוֹף-סוֹף נִלְמַד לִהְיוֹת קָשִׁים?
הַכְּפִירִים, נַעֲרָה, אֵינָם רְעֵבִים אַף פַּעַם,
רַק צַדִּיקִים וּכְבָשִׂים רְעֵבִים וְרָשִׁים.
אָמַרְתִּי לָךְ שֶיִהְיֶה כָּך – וְלֹא הֶאֱמַנְתְּ.
רְאִי, אַהֲבָתֵנוּ הִיא עַכְשָו בְּלִי גְבוּל,
וְהִגַעְנוּ לַגְּבוּל שֶאֵין בּוֹ אַהֲבָה.
הַשוֹמְרִים אָמְרוּ סִסְמָתָם וְהַשַׁעַר נָעוּל,
הַיְלָדִים הָלְכוּ הַבֹּיְתָה, הַחַֹשְׁמַל כָּבּה.
אָמַרְתִּי לָךְ שֶיִהְיֶה כָּך – וְלֹא הֶאֱמַנְתְּ.
הקיץ ילכו משבצות עם פסים,
נסכים למשוגות האופנה.
אמהות ישתקו, לא נמתין לניסים,
בכיכר אין מצעד הפגנה.
לשבת בנחת על המרפסת,
קיץ שלם שכולו נחמות,
השמש לאט אל הים נכנסת
אין בהלה לזהב ואין מלחמות.
הדשא שלנו, כמו של השכן
ירוק מקצה עד קצה.
חבר שחזר בתשובה יטלפן ויגיד -
אלוהים מרוצה.
נטייל אל הגבול, נצטלם מחדש
במקום השליו בעולם.
שוקטת זבת החלב והדבש
כי החוב במלאו כבר שולם.
הדשא שלנו, כמו של השכן...
הקיץ נהיה קצת יותר מרוצים,
סכינים יחתכו אבטיח,
כי הקיץ כבר לא נחכה נואשים
לבשורה, למציל, למשיח.
הדשא שלנו, כמו של השכן...
הקיץ ילכו משבצות עם פסים,
נסכים למשוגות האופנה.
ליותם
קודם פני ילד.
ציפורים כחולות קוראות בעיניו קשב דרוך,
כאילו הגשר הנטוי בינו לבין העולם
רושם מתווה אור תם, חף מרוע.
אחר כך נער.
קולו השלו מאחה מחלוקות, מרגיע,
כאילו הגשר הנטוי בינו לבין העולם
רושם מתווה אור מפייס, שוזר תבונה.
אחר כך גבר.
אצבעותיו מודדות את מרחב הצלילים
של קלידי הפסנתר,
מתגעגעות עם פרלוד של שופן,
מתפרעות עם הביטלס ב"צוללת הצהובה",
כאילו הגשר הנטוי בינו לבין העולם
רושם מתווה אור חי, חומד יופי, רוקם שעשוע.
עכשיו הציפורים הכחולות בעיניו
נעטפות בשמיכת חשיכה כגוף בלי עור,
והארץ נפתחת כפצע.
זה חוק הכלים השלובים של הצעקה המרה.
וכל אחד מן הזוכרים
בוכה את מה שהיית בחייו.
נצנץ נצנץ כוכב קטן
איני יודע מה שמך
אך לפעמים בחשכה
כיהלום יזרח אורך
נודד לך ישא ברכה
יודה לך על נצנוצך
שכן היה אובד שבילו
לולא אתה נצנצת לו
כשהשמש שוב בורח
לעולם אינך שוכח
לצאת זהוב מתוך ענן
נצנץ נצנץ כוכב קטן
נצנץ נצנץ כוכב קטן...
בשמי הלילה הקודר
בחלוני אתה זוהר
ואת עינך לא תעצום
עד בוא השמש עם היום
בקרן אור לילי קשט
האר את דרך הנודד
אל תתחבא מעל ענן
נצנץ נצנץ כוכב קטן
נצנץ נצנץ כוכב קטן...
חנן יובל חוגג "יובל וחצי" ומוציא לאור אלבום חדש, ובו 7 שירים למילותיהם של מיטב היוצרים בישראל.
רשימת השירים ויוצריהם
חנן יובל – שירה, קולות, גיטרה
ערן זילברבוך – עיבוד, הפקה מוסיקלית, קולות, פסנתר, קלידים, אקורדיאון, בס
דורון זילברבוך – גיטרות
עמית שטריקר – גיטרה בס
אלון נדל – גיטרה בס
שמיניית ווקאל – ליווי בשיר "אמרתי לך שיהיה כך ולא האמנת"
חן שנהר, אבנר קלמר, גליה חי, יועד ניר – רביעיית מיתרים בשיר "קיץ של נחמות"
השירים הוקלטו ובושלו באולפני "תמוז" – רז בורג
הקלטות נוספות - אולפני ברדו
עריכה דיגיטלית – ארן לביא באולפני טנטן, יורם וזאן
צילום עטיפה: אלבום משפחתי
עיצוב עטיפה: יהודה דרי
צילום יח"צ: הלה עמנואל
יחסי ציבור: עודד מזרחי
ליווי: אשר ביטנסקי
הפצה דיגיטלית: לייבלה רקורדס
הופעות: מיכל שגיב הפקות 054-225446, 077-5088077 michals.pro@gmail.com
הפקת האלבום התאפשרה בסיוע הקרן לקידום היוצר והיצירה הישראלית של אקו"ם.
