רוקדת בסלון

רוקדת בסלון

* / ילי שנר

תְּבִיעוֹת בְּנוֹתַי חוֹבְטוֹת
אֶת גּוּפִי בַּקִּירוֹת, אֲנִי שָׁבָה מִשָּׁם
עֶשְׂרוֹת פְּעָמִים בְּדַקָּה,
הֶדֶף הַהֶלֶם עוֹזֵר לִפְעָמִים
לַעֲנוֹת לַקְּרִיאָה הַדְּחוּפָה

הָאִשָּׁה שֶׁהָיִיתִי לִפְנֵי הַלֵּדָה בְּתוֹכִי
לוֹחֶצֶת לַחְצַן מְצוּקָה, אֲנִי
לֹא עוֹנָה, עֲסוּקָה
בִּבְנוֹתַי הַיָּפוֹת, הַצְּרִיכוֹת,
בְּעֹמֶק הָעֹרֶף יְדִיעַת מוֹתָהּ
מְמַלֵּאת אֶת גּוּפִי הֲקָלָה

אֲנִי וּבְנוֹתַי רוֹקְדוֹת בַּסָּלוֹן עַל דָּמָהּ
זֶה שֶׁאֵין לָהּ בָּנוֹת, זֶה עִנְיָן
לֹא פָּתוּר בֵּינִי לְבֵינָהּ
אִי אֶפְשָׁר לְהָקֵל רֹאשׁ בְּמָה שֶׁקָּרָה, גָּאַלְתִּי אוֹתָהּ
מִמַּשֶּׁהוּ נוֹרָא
אֲבָל מָה