בוא נשחק עם הדקות והגבולות,
נטשטש את עצמנו עד שנהיה לחול דק דק,
שעף עם הרוח ונסחף מחוף אל חוף.
בעצם עזוב,
בוא נשחק בהחלטות,
כמו שאבא ואמא אהבו לעשות.
בוא נשחק בחתול ועכבר,
נתחבא מאחורי מסכות מפחידות,
נגלה מה מסתתר מאחורי כל דלת.
בעצם עזוב,
בוא פשוט נעלם,
נהפוך לעפר, נהפוך לבשר.
שוב החיים מתעתעים בנו, נותנים לנו לחשוב שבחרנו.
בוא נשחק במגע וכאב,
ננסח את עצמנו מחדש עד שנהיה למפלצת אחת גדולה של כעס,
שרומסת ולועסת ובולעת.
בעצם עזוב,
בוא פשוט נשחק,
בלי חוקים, בלי גבולות.
שוב החיים מתעתעים בנו, נותנים לנו לחשוב שבחרנו.
