משה אוחיון - אור פתע

מילים
קרדיטים
קומוניקט
תמונות
קישורים
עוד מאותו אמן

נקודת האיסוף

אור פתע

שֶׁבַע בַּבֹּקֶר. יְרִידָה מְרֻסֶּנֶת בַּמַּדְרֵגוֹת, מִן הַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית וַהֲלִיכָה קְצָרָה עַד לַדֶּלֶת הַמְּכוֹנִית. הַמֶּרְחָק הַתָּכוּף שָׁמוּר לִמְפִיגִים יְחִידִים: חֲרִיקַת חַלּוֹן, שְׁאִיבַת מַדְחֵס, דֶּגֶל מִתְנוֹפֵף. מִגְרַשׁ הַחֲנָיָה בְּרוּבּוֹ טוּרֵי לַיְלָה בָּהֶם שׁוֹטֶפֶת שֶׁמֶשׁ הֵיכָן שֶׁהִיא רְגִילָה. אֲנִי נוֹסֵעַ בְּתוֹךְ הָעִיר. מִישֶׁהוּ מְּדַלֵּג מֵעַל עֲרוּגַת הַצְּמָחִים, קוֹל עָלוּם מְכַוְּנוֹ אֶל מְקוֹם הַמִּפְגָּשׁ. לֹא מִתְאַפֵּק וּכְבָר נוֹטֵל עוּגִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת מִן הַשַּׂקִּית. הִנֵּה זֶה שֶׁלּוֹטֵשׁ עֵינַיִם, אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן לְהוֹלִיךְ אֶת הַהִתְבּוֹנְנוּת, צוֹפֶה בָּאֲנָשִׁים כְּאִלּוּ חַיָּבִים לוֹ הַסְבֵּר. צָהֹב מְנֻמָּר נִפְרָשׂ עָלִים מִסָּבִיב לִנְקֻדַּת הָאִסּוּף. פּוֹעֵל נִרְגָּשׁ הִצְטָרֵף לְצֶוֶת הַסַּבָּלִים, עוֹד מְעַט יִבָּחֵן כֹּחוֹ בִּכְבֻדַּת הַבַּרְזֶל. לְעִתִּים בָּא אוֹר פֶּתַע וְחוֹשֵׂף מִשְׁתַּהִים לְיַד גִּנַּת הַיָּרָק וַאֲפִלּוּ מְמַלְמְלִים לְעַצְמָם. חֲתוּלִים מְשָׂרְכִים רַגְלַיִם בָּאֲדִישׁוֹת מֻכְמֶנֶת לַמְרוֹת הַפְּתִיתִים שֶׁצֹּרְפוּ לַקְּעָרוֹת. כְּלָבִים מוֹשְׁכִים אֶת בַּעֲלֵיהֶם עַד לַחוּט וּקְצוֹתָיו. אֲנִי עוֹלֶה עַל הַכְּבִישׁ הָעוֹקֵף, הַמַּאֲרִיךְ. לֹא מִכְּבָר נִשְׁתְּלָה לְאָרְכּוֹ עַלְוַת יָרֹק זְעִירָה. בָּאָה רוּחַ. שְׁרִיקָה מִדַּפֶּקֶת עַל הַשְּׁמָשׁוֹת. מְעוֹרְרֵי פְּלִיאָה הָרָצִים בַּבֹּקֶר, מְטַפְּסִים בַּקֹּר הַמַּקְפִּיא הַיְשֵׁר אֶל נְקֻדּוֹת הַסִּיּוּם. בְּעוֹד פָּחוֹת מִשָּׁעָה אַתְחִיל לְלַמֵּד.

מחוץ לבניין

אַחַת הַמִּשְׁפָּחוֹת עָשְׂתָה לְעַצְמָהּ אֹהֶל מִחוּץ לַבִּנְיָן. אַרְבָּעָה מוֹטוֹת בַּרְזֶל דַּקִּיקִים הֶחֱזִיקוּ סְדִינִים פִּרְחוֹנִיִּים, כַּמָּה מַחְצָלוֹת מְאֻנָּכוֹת וּשְׁתֵּי רְצוּעוֹת בְּרֵזֶנְט. חוּט חַשְׁמַל הִתְפַּתֵּל מִן הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה אֶל הַנּוּרוֹת, וּמִשָּׁם אֶל הַקַּלְנוֹעִית שֶׁעַל הַמִּדְרָכָה. אַרְגָּזִים רֵיקִים הִצְטוֹפְפוּ סָמוּךְ לַגָּדֵר. סֻלָּם עֵץ שָׁכַב עַל צִדּוֹ הַמָהוּהָ. אוֹפַן מְפֻנְצָ'ר הֵצִיץ מִבַּעַד לְאוֹפַן אַחֵר. כִּסֵּא מְרֻפָּד הִתְגַּלְגֵּל מִן הַשְּׁבִיל אֶל הַמִּדְרָכָה וּמִן הַמִּדְרָכָה אֶל הַשְּׁבִיל, עַד שֶׁנִּמְצָא הָפוּךְ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ בֶּחָצֵר. לְעִתִּים הִתְנַגְּנָה מוּזִיקָה מֵאַחַד הַחַלּוֹנוֹת וְקוֹלוֹת הִתְעַרְבְּבוּ אֵלֶּה בְּאֵלֶּה וְחָלְפוּ מְכוֹנִיּוֹת מֵהַכְּבִישׁ הַסָּמוּךְ וְלֹא הִבְדִּילוּ בֵּין צְלִיל לִצְלִיל. לְעִתִּים כְּבָשִׂים עֶלְיוֹנִים מָשְׁכוּ אֶת הַחֶבֶל עַד אַחַד הַתְּרָנִים וְדִגְדְּגוּ אֶת קְצוֹתָיו. כָּל הָעֵת רָדַף כֶּלֶב קֻנְדָּס אַחַר הַדְּבָרִים הַמִּתְחַלְּפִים עַד שֶׁהִתְרַצָּה וַחֲצִי נַקְנִיקִיָּה בְּפִיו. וְהֵאִיץ יֶלֶד וּבָא יֶלֶד. עָלָה אֶחָד אֶל הַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית וְיָרַד אַחֵר וְדִלֵּג מֵעַל הַמַּדְרֵגָה הַחֲסֵרָה, וְלֹא מָעַד וְנִקְרָא אֶל הַמִּשְׂחָק וְתָפַס בְּהַצְלָחָה אֶת כֻּלָּם. מִדֵּי פַּעַם נֶאֱסַף אַחַד הַבַּדִּים לִפְקַעַת כַּרְסְתָנִית וְנִכְנְסוּ אֶל הָאֹהֶל וְיָצְאוּ מִבְּלִי לְהָסִיט דָּבָר. זֶה שֶׁהִתְקָרֵב אֶל הַפְּחָמִים הוּזַז אֶל הַצִּילִיָּה הַמְּרֻפֶּטֶת וְנִשְׁעָן לִרְגָעִים עַל אַחַת הָאֲדָנִיּוֹת הַמְּאֻבָּקוֹת. זֶה שֶׁהוֹרָה בְּקוֹל רָצוּץ מָה לַעֲשׂוֹת, טִלְטֵל אֶת הַמַּקֵּל כְּאִלּוּ אֵינוֹ נִצְרָךְ לוֹ כְּלָל. אָהַבְתִּי אֶת הַמַּחֲזֶה הַקּוֹלָנִי, הַמָּהִיר, הַצִּבְעוֹנִי, אָהַבְתִּי אֶת הַצָּפוּי שֶׁהִתְרַחֵשׁ מִדֵּי עֶרֶב וְשֶׁאֵין לָדַעַת מָה יִתְחַדֵּשׁ בּוֹ. כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי עַל כָּךְ לַתַּלְמִידִים, הֵם בִּקְּשׁוּ שֶׁאֲפָרֵט וְאָבִיא עוֹד מִן הַצְּבָעִים וְהַמַּרְאוֹת. מָצָאנוּ חֲצָאֵי דְּבָרִים וּבְדִיחָה אַחַת וְאָז בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיִּכְתְּבוּ בְּעִקְבוֹת. לֹא הָיָה צֹרֶךְ לְהַצִּיעַ מִשְׁפָּט מַתְחִיל.

הלחנות קודמות

דֶּרֶךְ הֶעָפָר מְטַפֶּסֶת לְאַט, סוֹלֶלֶת תְּוַאי בְּמָה שֶׁהוֹתִירוּ הַדְּרָכִים הַסְּלוּלוֹת. נַעַל מִתְנוֹדֶדֶת, שְׁנִיָּה מַחְלִיקָה בָּאָבָק וּבוֹעֶטֶת לַשָּׁוְא בַּאֲוִיר, עַד שֶׁבָּא שֶׁקֶט פִּתְאוֹמִי וְאֲדָמָה סַּלְעִית מִתְהַפֶּכֶת לִתְלוּלִית רַכָּה וְלַעֲקֵבוֹת בָּהֶן מְשַׂחֶקֶת רוּחַ. אֲנִי מוֹצֵא מָקוֹם נוֹחַ עַל הַחוֹלוֹת וּמְנַגֵּן בַּגִּיטָרָה. הַזְּמַן הַצּוֹפֶה אֶל הַוָּאדִי נָתוּן לַמֶּזֶג שֶׁהִתְמַתֵּן וְלָאוֹר שֶׁנֶּחֱלָשׁ. נְגִינָה חוֹשֶׁבֶת מֶרְחַקִּים, שְׁנִיּוֹת וְהִיא עַל קַו הָרֶכֶס. לְאַט, לְאַט הָאֶצְבָּעוֹת מוֹצְאוֹת אֶת הָרֶצֶף שֶׁהָיָה טָמוּן בַּתְּנוּעָה הַחָפְשִׁית. יָפֶה הָאֹפֶק, מִתְמַלֵּא בַּמְטַהֲרִים הַזְּעִירִים שֶׁל תֵּבַת הַתְּהוּדָה. אֲנִי מַתְחִיל עִם הַלְחָנוֹת קוֹדְמוֹת, אַחַר כָּךְ נוֹתֵן לַמִּקְרֶה לְהוֹבִיל עַד שֶׁמַּגִּיעַ הַמְּאֻחָר וְאִתּוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה. רוּחַ מִתְעַרְבֶּבֶת בִּצְלִיל. הַמֶּרְחָק מִין הַמֻּכָּר אֶל הַמַּפְתִּיעַ מִתְקַצֵּר. לִרְגָעִים מַהֲלָךְ מַחְזוֹרִי וְאָז פַּאֲתֵי הַפְסָקוֹת וּגְדֵרוֹת. הִנֵּה עוֹרֵב דּוֹאֶה, שׁוֹלֵט בְּמֶרְחַקִּים קְּרוֹבִים. כַּמָּה גְמִישָׁה הַנְּסִיקָה הַנֶּהֱדֶרֶת שֶׁבֵּין הָאֲדָמָה לַלוּלְיָנוּת. אֲנִי שָׁב אֶל הַשְּׁבִיל. רַגְלַיִם מְפַלְּסוֹת קֶצֶב זָהִיר בֶּעָפָר, קְטֵנִים מַאֲמַצֵי הַגּוּף. בְּבוֹא הַזְּמַן אֲנִי מְנַגֵּן לְתַלְמִידִים, בְּתִקְוָה שְׁמָהּ שֶׁהֵחֵל שָׁם יִהְיֶה נוֹחַ לְמַטְּלוֹת הַכְּתִיבָה בַּחֶדֶר, אוּלַי מָה שֶׁלֹּא הִבְחַנְתִּי בּוֹ לִקְרַאת עֶרֶב יִתְבָּרֵר בְּתוֹךְ הַנִּגּוּן, גַּם אִם יִתְפּוֹגֵג כְּאִלּוּ לֹא הָיָה. רְצוּעוֹת תַּיִל חֲבוּקוֹת זְרָדִים נֶאֱחָזוֹת בַּמִּדְרוֹן. כָּאן תָּמִיד מַשֶּׁהוּ אֵינוֹ מֵנִיחַ לַמִּדְרוֹן.

יריד

בְּחֹדֶשׁ אֲדָר הֵחֵלּוּ הַהֲכָנוֹת לְחַג הַפּוּרִים. הוּכְנוּ מִשְׁלוֹחֵי מָנוֹת, נִצְבְּעוּ פְּנֵי מַסֵּכוֹת, תַּחְפֹּשׂוֹת הוּנְחוּ עַל קּוֹלָב בַּחֲדַר הַשִּׁלּוּב, עֶשְׂרוֹת מְסַיְּעִים נִצְפוּ לְיַד הַמּוֹרוֹת לְאָמָּנוּת, וּלְיַד הַתַּפְאוּרָה הַמְּהֻדֶּקֶת לָרִצְפָּה, וְלָעֲרֵמוֹת הַפְּרָסִים שֶׁחֻלְּקוּ לְשַׂקִּיּוֹת לִקְרַאת הַיָּרִיד הַגָּדוֹל. בְּיוֹם רְבִיעִי הִגַּעְתִּי לְבֵית הַסֵּפֶר. אֵרוּחַ הַחַיָּלִים הַמְּסוֹרָתִי הִסְתַּיֵּם בַּשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית. תִּקְרֹבֶת נְדִיבָה הֻשְׁאֲרָה בַּחֲדַר הַמּוֹרִים. בַּהַפְסָקוֹת נֶאֶכְלוּ שְׁאֵרִיּוֹת בְּתֵאָבוֹן גָּדוֹל.

בְּכָל שְׁעָתַיִם הוֹצֵאתִי מִתּוֹךְ הָרַעַשׁ שְׁנֵי תַּלְמִידִים אֶל כִּתַּת הַלִּמּוּד הַשְּׁקֵטָה כְּדֵי לַעֲרֹךְ שִּׁירִים שֶׁהֵם כָּתְבוּ. הַנֶּהֱדָר הַחִיצוֹנִי הִדְהֵד עָדִין בְּתוֹךְ הַחֶדֶר. לֹא אַחַת טִפְּסָה מִתּוֹךְ הַכָּתוּב פְּעַלְתָּנוּת גְּמִישָׁה, נְדִיבָה, שֶׁהָיְתָה טוֹבָה לַמְּחַפְּשִׂים. אָהַבְנוּ אֶת הַשֶּׁקֶט. אָהַבְנוּ אֶת הַקּוֹלוֹת הַגַּלִּיִּים, הַחָפְשִׁיִּים, שֶׁלֹּא גִּלּוּ מָתַי יָבוֹאוּ וּמָה יָבִיאוּ אִיתָּם. מִדֵּי פַּעַם נֶאֶחְזָה קוֹרַת רוּחַ בְּאַחַד הָרַעֲיוֹנוֹת עַד שֶׁנִּפְרַשׂ כְּמַחְצֶלֶת. מִדֵּי פַּעַם מִישֶׁהוּ שָׁעַט אֶל הַחֶדֶר וּבִקֵּשׁ לְהִצְטָרֵף, קִבַּלְנוּ גַּם אוֹתוֹ.

הקיץ, החורף ויום ההולדת

יֵשׁ וְהַחוֹמָה גְּבוֹהָה, הַתְּנוּפָה מִתְמַהְמַהַת וְהַחִפּוּשׁ אֵינוֹ מוֹצֵא. חָזַרְנוּ לְבֵית הַסֵּפֶר לְאַחַר חֻפְשַׁת חַג הַפֶּסַח וְשָׂמַחְנוּ מְאוֹד בַּכְּתִיבָה. נוֹתְרוּ חָדְשָׁיִם כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת מִכְסַּת הַשִּׁירִים הַמְּיֹעֶדֶת לַסֵּפֶר הַמֵּכִיל אֶת יְצִירוֹת הַתַּלְמִידִים. בִּקַּשְׁתִּי שֶׁהִיא תָּבוֹא לְשִׁעוּר פַּרְטָנִי. בַּכִּתָּה נָכְחוּ שְׁתֵּי תַּלְמִידוֹת שֶׁבִּקְּשׁוּ לְסַיֵּעַ לַאֲחֵרִים. לֹא הָיָה לָהּ שִׁיר. הַנִּסְיוֹנוֹת לְהַצִּיעַ כִּוּוּן אוֹ מַחְשָׁבָה לֹא הוֹעִילוּ. מֶזֶג הָאֲוִיר הָיָה נֶהֱדָר. יְמֵי אָבִיב הֵאִירוּ בְּחֵן אָפְיָנִי וּפִזְּרוּ קֹרֶט רוּחַ בַּחֶדֶר. שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ אִם הִיא אוֹהֶבֶת אֶת הָאָבִיב, הִיא עָנְתָה שֶׁכֵּן, וְהוֹסִיפָה שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת יוֹתֵר אֶת הַסְּתָו. שָׁאַלְתִּי מַדּוּעַ? עָנְתָה כִּי בַּסְּתָו הִיא חוֹגֶגֶת יוֹם הֻלֶּדֶת. עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁהִיא תִּכְתֹּב שִׁיר עַל יוֹם הַהֻלֶּדֶת וּנְחַלֵּק אוֹתוֹ לִשְׁלוֹשָׁה בָּתִּים - בַּשְּׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים הִיא תְּתָאֵר אֶת הַקּוֹרֶה בָּעוֹנָה, וּבַשְּׁלִישִׁי הִיא תִּתְיַחֵס לְיוֹם הַמְּיֻחָד. תּוֹךְ דַּקּוֹת הִיא כָּתְבָה בַּמַּחְבֶּרֶת שִׁיר מְרַגֵּשׁ וְאָנוּ הֶעֱבַרְנוּ לַמַּחְשֵׁב וְהִצַּעְנוּ שִׁנּוּיִים קַלִּים. וְאָז צָץ לִי רַעְיוֹן שֶׁנְּחַפֵּשׂ שְׁתֵּי תַּלְמִידוֹת נוֹסָפוֹת שֶׁמְּעֻנְיָנוֹת לִכְתֹּב עַל הָעוֹנָה שֶׁבָּהּ הֵן חוֹגְגוֹת יוֹם הַהֻלֶּדֶת. נַצִּיעַ מִבְנֶה דּוֹמֶה לְעוֹלָמוֹת תֹּכֶן שׁוֹנִים, וְאֶשְׂמַח אִם תִּהְיֶינָה עוֹנוֹת סְמוּכוֹת לַסְּתָו. הַבָּנוֹת הַמְּסַיְּעוֹת רָצוּ אֶל הַכִּתּוֹת וְחָזְרוּ תּוֹךְ מִסְפָּר דַּקּוֹת עִם שְׁתֵּי תַּלְמִידוֹת שֶׁאוֹהֲבוֹת אֶת הַקַּיִץ, אֶת הַחֹרֶף וְאֶת יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁחָל בָּהֶן. הַהִתְרַגְּשׁוּת הָיְתָה גְּדוֹלָה. הִשְׁלַמְנוּ בְּמֶרֶץ וּבְהִתְלַהֲבוּת שְׁלוֹשָׁה שִׁירִים עַל חִילּוּפֵי עוֹנוֹת, עַל הָאַהֲבָה הַמַּחֲזִיקָה אֶת הַחַיִּים בְּיָדַיִם בְּטוּחוֹת וְעַל הַטּוֹב שֶׁבָּא בִּשְׁעָתוֹ, מְנַחֵם כָּל - כָּךְ. שִׁבַּצְתִּי אֶת הַשִּׁירִים זֶה צָמוּד לְזֶה בְּסֵפֶר הַיְּצִירוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אוֹרְחִים קָרָאנוּ לַבָּנוֹת הַנִּפְלָאוֹת וּבִקַּשְׁנוּ מֵהֶן לְהַקְרִיא אֶת הַשִּׁירִים. יֵשׁ וְהַחוֹמָה גְּבוֹהָה, הַתְּנוּפָה מִתְמַהְמַהַת וְהַחִפּוּשׁ אֵינוֹ מוֹצֵא. יִתָּכֵן שֶׁמְּדֻבָּר בְּמַצַּב מֻרְכָּב לִכְתֹּב שִׁיר, אַךְ בְּהִזְדַּמְּנוּת נֶהֱדֶרֶת לִכְתֹּב שְׁלוֹשָׁה.

גַּלִּיִּים

שניים צופים

הָרַעֲיוֹנוֹת מֻנָּחִים מוּל עֵינֵינוּ. יֵשׁ לָנוּ זְּמַן לָדוּן בְּמָה שֶׁהֻשַּׂג מֵהַשִּׂיחוֹת שֶׁנֶּעֶרְכוּ עַד כֹּה וּמֵהַתַּרְגִּילִים שֶׁבֻּצְּעוּ בַּשִּׁעוּר. הַהִתְכַּנְּסוּת הַמְּשֻׁתֶּפֶת נִנּוֹחָה וּמְגוֹנֶנֶת. אֲנַחְנוּ שְׁלוֹשָׁה - הַתַּלְמִיד הַכּוֹתֵב וּשְׁנַיִם צוֹפִים. נָעִים לְהָקֵל וּלְמָלֵא אֶת הַזְּמַן בְּסִפּוּר. אַדְמַת הַלִּמּוּד תְּחוּחָה. מָה שֶׁאֵינוֹ טְרָשִׁים הוֹפֵךְ לְאוֹר אוֹ לְצֵל. לְפֶתַע צָץ נִסּוּחַ שֶׁלֹּא הִבְחַנּוּ בּוֹ קֹדֶם, כָּעֵת אֶפְשָׁר לְוַתֵּר עַל חֲצִי שׁוּרָה, לְזַהוֹת שֹׁרֶשׁ וּמוֹבִיל, לְהַחֲלִיף בֵּין מִשְׁפָּטִים, לְבוֹדֵד נִסִּים וּלְהָקִים מִסְּבִיבָם מִשְׁפָּחָה חֲדָשָׁה. מִלָּה מִתְעַכֶּבֶת עַל קְצֵה לָשׁוֹן. אָנוּ מְנִיחִים לָהּ עַד שֶׁתָּבוֹא אוֹ עַד שֶׁתַּגִּיעַ אַחֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ. מִלָּה חוֹזֶרֶת פַּעֲמַיִם. אֲנִי מַצִּיעַ לְהַשְׁאִיר אֶת הַחֲזָרָה שֶׁמְּסֻגֶּלֶת לְמֶרְחָבִים שֶׁלֹּא רָאִינוּ. הַהַמְתָּנָה לְהַשְׁרָאוֹת פִּתְאוֹמִיּוֹת אֵינָהּ מְצִיקָה כְּלָל. הַמִּקְרֶה פּוֹעֵל לְטוֹבָתֵנוּ וּמְגַלֶּה עוֹד מִמָּה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא בְּתוֹכוֹ. נִבְחַר הַצֵּרוּף אֵלָיו יְטַפְּסוּ אֲחֵרִים. נִמְצְאוּ עֹגֶן וּנְקֻדּוֹת אֲחִיזָה. יֵשׁ לָנוּ שִּׁיר. הוּא אֵינוֹ מַאֲרִיךְ, הוּא מַחֲזִיק אֶת הַמַּיִם חֵרֵףְ הַצִּמָּאוֹן שֶׁהֻשְׁאַר בּוֹ, מוֹצִיא וְלוֹקֵחַ כְּחַלּוֹן, מַעֲנִיק מְנוּחָה לַדְּבָרִים הַנִּמְהָרִים, וְדוֹבֵר שֶׁל הַתְּנוּעָה הָלְאָה. רְווּי גַּעֲגוּעַ עִם תְּשׂוּמֶת לֵב שֶׁל מִדּוֹת גְּדוֹלוֹת וּמֶרְחַקִּים חֲרִישִׁיִים שֶׁל סוֹד. אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִקְרֹא לְתַלְמִיד הַבָּא.

במתנה

הִנַּחְנוּ לַכְּתִיבָה וְדִבַּרְנוּ עַל מָה שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר לַשִּׁעוּר. הָיִינוּ עִם הַצּוֹרֵךְ לוֹמַר. מָה שֶׁהִתְחִיל הָפַךְ לְאַחֵר, הִשְׁתַּנָּה, נֶעֱצָר וְהֻזְנַק שׁוּב. נָפַל בַּקְבּוּק מַיִם וְהוּרַם. פִּצְפֵּץ נְיָר בְּאֶצְבָּעוֹת גְּלוּיוֹת. אַחַת הַבָּנוֹת הִפְנְתָה אֶת תְּשׂוּמֶת הַלֵּב לַכְּתֹבֶת שֶׁנִּבְחֲרָה לִהְיוֹת עַל הַקִּיר וְלַבֶּטֶן הָרַכָּה שֶׁל הַדְּבָרִים. בָּאָה הַצָּעָה לַהִתְעָרְבוּת. הֵצִיץ חֲטִיף מִן הַתִּיק וְלֹא הָיְתָה בְּרֵרָה אֶלָּא לְחַלְּקוֹ בֵּין הַפִּיּוֹת. אַחַד הַמַּסְבִּירִים דָּרַשׁ לְהָסִיר מִן הַשֻּׁלְחָן אֶת בַּקְבּוּק הָעֲנָבִים הָרֵיק בְּטַעֲנָה שֶׁהָיָה פַּעַם מָלֵא מִיץ מָתוֹק, עֲסִיסִי וְטָעִים. הַלְּבָבוֹת שֶׁצֻּיְּרוּ בַּהַפְסָקָה עַל הַלּוּחַ: שְׁלֵמִים, חֲצוּיִים, בִּכְתוֹבוֹת, נוֹצוֹת וּסְרָטִים, נִמְחֲקוּ, וְשֻׁרְבְּטוּ שְׁנֵי גִּבְעוֹלִים מְעֻנָּנִים. פִּתְאוֹם הִזְדַּקְּפָה כָּתֵף וְהִתְגַּבְּהוּ שְׁתֵּי מְחַוּוֹת רִקּוּד תּוֹאֲמוֹת. הַבָּנוֹת אָמְרוּ שֶׁהַמִּטְפַּחַת הַצִּבְעוֹנִית שֶׁקָּנִיתִי מוּזָרָה וְשִׁקּוּל הַדַּעַת אֵינוֹ מוֹתִיר לִי שׁוּם אֶפְשָׁרוּת מִלְּבַד לְהַשִּׁיבָהּ אֶל הַתִּיק אוֹ אֶל הַמּוֹכֵר אוֹ לָתֵת בְּמַתָּנָה.