סמוכים

לפני הנדידה

סמוכים

לְאַט, לְאַט הֶחֱלִיפָה הַשְׁקָפַת עוֹלָם אֶת הַהֶסְבֵּרִים שֶׁנֶּעֶרְמוּ. שָׁמַרְתִּי עַל הָרָצוֹן הַפְּנִימִי וּבָנִיתִי מַהוּת יְצִיבָה.
פְּעָרִים מִטִּבְעָם אֵינָם מִתְמַלְּאִים וְהַתְרָסָתָם סְמוּיָה, אַךְ כָּעֵת כְּשֶׁאֲנִי אוֹחֵז בִּפְרִי עָמַל אֵין לִי בְּעָיָה לְהוֹדוֹת בְּמָה שֶׁאֲנִי חָסֵר.
יֶשְׁנָם מַכְאוֹבִים שֶׁרַק הַכְּתִיבָה מְנַצַּחַת.
הַשִּׂמְחָה מְדַלֶּגֶת מֵעַל נְקֻדּוֹת תֻּרְפָּה שֶׁאֵינָן מִתְיָאֲשׁוֹת, וְשֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד מֵהֶן, נְחִישׁוּת מָה הִיא.
הָאַהֲבָה הִיא בַּיִת שֶׁחַלּוֹנוֹתָיו פְּנוּיִים.
לֹא נָסַעְתִּי לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת לִתְקוּפוֹת מְמֻשָּׁכוֹת. מוֹלַלְתִּי מִן הַחוֹלוֹת הַסְּמוּכִים, וָאדִי, הַר וּגְדַת מַיִם, יְּצִיאָה, חֲזָרָה וְהַעֲבָרַת מִּמְצָאִים מֵהַפִּנְקָס אֶל הַמַּחְשֵׁב.
אֲנִי זָקוּק לִמְעַט כְּדֵי לְהִשְׁתַּנּוֹת בְּתוֹךְ הָעֲבוֹדָה הַיְּצִירָתִית. מָה שֶׁאָמַרְתִּי מְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם וּלְעִתִּים מַזְכִּירִים לִי כְּדֵי שֶׁאֲשַׁנֵּן מִן הַדִּבּוּר.
חֵלֶק מִמָּה שֶׁקָּרָה הִתְבָּרֵר לְטוֹבָתִי. אֲנִי יוֹדֵעַ מָה לֹא אֶהְיֶה, גַּם מִפְּנֵי שֶׁכָּעֵת אֵינֶנִּי רוֹצֶה בּוֹ. תִּקְוָה גְּדוֹלָה, נִסְתֶּרֶת, עֲדַיִן מְנִיעָה אֶת הַנָרָטִיב כֻּלּוֹ, וְיֵשׁ בְּזֶה בְּרָכָה.

הזמנה

למצוא חדש

עִם בֹּא הָאָבִיב אֲנִי מְנַגֵּן מִחוּץ לַבַּיִת. הַמֶּזֶג הֶעָדִין שֶׁל הַחַיִּים הַמּוֹרִיקִים מוֹסִיף גְּמִישׁוּת לַגּוּף וּצְלִילוּת לַמַּחְשָׁבָה.
לְעִתִּים מָה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בַּדִּמְיוֹן נֶאֱחָז בִּסְרִיגֵי הַגִּיטָרָה. אֵינֶנִּי הוֹדֵף אֶת הָרֶצֶף וּמְקַוֶּה שְׁבְּבוֹא הָעֵת אַצְלִיחַ לְאַתְּרוֹ פַּעַם נוֹסֶפֶת.
אֶת הַמִּלִּים אֲנִי כּוֹתֵב בַּחֹרֶף. הָרַעֲיוֹנוֹת שֶׁהִתְגַּבְּשׁוּ בַּיָּמִים הַקָּרִים הֵם לִיטְרַת בִּטָּחוֹן מוּצָקָה.
הַקַּיִץ עָסוּק בְּתוֹצָרִים סוֹפִיִּים. אֲנִי בּוֹחֵר מָה יֻקְלַט, יִצְטָרֵף לַקְּהִלָּה וְיִתְרַחֵק מֵהַנְּסִבּוֹת הַגְּדוּרוֹת וּנְטִיָּתָן לַחֲלֻקָּה שֶׁאֵינָהּ נִשְׁלֶטֶת.
בַּסְּתָו צִּמָּאוֹן וּכְמִיהָה מִּתְרוֹצְצִים בֵּין הַהֶכְרֵחִי לְמִתְמַהְמֵהַּ.
אֵינֶנִּי מִתְעַכֵּב עַל מָה שֶׁהִשַּׂגְתִּי בְּעָבָר. הַסִּכּוּי לִמְצֹא חָדָשׁ בְּכָל רֶגַע, הוֹפֵךְ אֶת הַהֹוֶה לִמְסַקְרֵן וּמַפְתִּיעַ.

כאילו החלו

אגם ירוחם

אֲגַם יְרוּחָם אוֹחֵז בְשַּׁלְוַות הָעוֹלָם.
סֶכֶר יָחִיד מַחֲזִיק אֶת הַמַּיִם מִלִּפֹּל אֶל הַמִּדְבָּר וְשׁוֹמֵר עַל עִנְיְנֵיהֶם הַמְּתוּנִים.
בִּימֵי הַגְּשָׁמִים שֶּׁטֶף מְכַסֶּה אֶת הַסַּגְפָנוּת. בַּקַּיִץ נְסוֹגִים הַמַּיִם וְהָאֲדָמָה נִבְקַעַת לִתְלָמִים אֲרֻכִּים שֶׁתִּקְווֹת הַחַיִּים הַפְּנִימִיִּים מִתְעַרְבְּבוֹת בְּתוֹכָם.
לִקְרַאת עֶרֶב מִתְגַּבְּרוֹת הָרוּחוֹת וּמַרְקִידוֹת אֶת פְּנֵי הַזְּרִימָה. הֶהָרִים נִכְבִּים רִאשׁוֹנִים. הַמִּפְלָס נִשְׁאַר לִזְהֹר עוֹד דַּקּוֹת כְּאִלּוּ רַק הֵחֵלּוּ מַנְעַמֵּי הָאוֹר.
מִידֵי פַּעַם חוֹמֵק שׁוּעָל דֶּרֶךְ קְנֵי סּוֹף, בְּלִי שֶׁמַּסְפִּיקִים לְצַיֵּר אֶת זְנָבוֹ. כְּבָשִׂים לוֹחֲכוֹת בִּמְתִינוּת, כְּשֶׁאֲנָפוֹת מְחַקּוֹת זוֹ אֶת זוֹ, בַּרְוָזִים מְהַלְּכִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם וִיעֵלִים חוֹצִים אֶת הַשְּׁבִילִים הַמְּסֻמָּנִים, הַמֵּיטִיבִים עִם הַמַּגִּיעִים אֶל הַיַּעַד.
הַיְּלָדִים - רוֹכְבֵי אוֹפַנַּיִם נִרְגָּשִׁים, מַקִּיפִים בִּמְהִירוּת אֶת הַמֶּרְחָב כֻּלּוֹ.
בָּאֲגַם יְרוּחָם צִפּוֹרִים מַכִּירוֹת הֵיטֵב אֶת אוֹצָר הַתָּמִיד שֶׁל הַזְּמַן, עוֹמְדוֹת עַל הַסַּף, שָׁרוֹת בֶּחָפְשִׁיּוֹת וְטוֹעֲמוֹת מִן הַלֶּחֶם.

בְּכָל יוֹם, מַגִּיעַ לְפָחוֹת אָדָם אֶחָד לַאֲגַם יְרוּחָם וּמַאֲרִיךְ עִמּוֹ עַד שֶׁהוּא מְלַמְּדוֹ לִנְהֹג תְמִימוּת עִם נַפְשׁוֹ. וּכְשֶׁבָּא שׁוּב, מְשַׁכְּנוֹ בְּלִבּוֹ וְאוֹהֵב.

ובאה נחמה

שגור

יוֹם אֶחָד טִפְטְפוּ מַיִם מֵאַחַד הַדּוֹדִים שֶׁעַל גַּג הַבִּנְיָן הַסָּמוּךְ. קוֹל קָצוּב נִגֵּן דֶּרֶךְ קֶבַע וְהִתְעַרְבֵּב לִרְסִיסִים מְהֻסִּים עַל אֲדָמָה דְּשֵׁנָה וְהוֹלֶכֶת.
בִּמְתִינוּת הֵנֵץ יָרֹק כִּמְנִיפָה שֶׁעוֹבֵר בָּהּ אוֹר. אֲגֻדּוֹת זוֹהֲרוֹת שֶׁלִּבָּן דֵּעָה וְאֻמָּנוּתָן מְכַסָּה אֶת הַשְּׁבִיל.
בְּבוֹא הָעֵת בָּאוּ הַמְּתַקְּנִים, עָלוּ עַל הַגַּג, פָסַק הַטִּפְטוּף וְשָׁב הַשָׁגוּר אֶל הַמַּעְגָּל.
הִתְמַעֵט הַיָּרֹק וְהִצְהִיב. סַבְיוֹנִים בָּאוּ וְהִזְדַּקְּפוּ לְכַמָּה שָׁעוֹת בְּמִין אַדְנוּת שֶׁאֵין בָּהּ כַּוָּנָה.
בָּאָה שֶׁמֶשׁ וְגִלְּתָה צַמָּרוֹת חֲדָשׁוֹת. בָּא גֶּשֶׁם וּפָרַשׂ זְּרוֹעוֹת.
בְּבוֹא הָעֵת הִגִּיעוּ הַגַּנָּנִים. רִאשׁוֹן עָצַר לְיַד הַמַּרְזֵב, קִצֵּץ קְצָווֹת וְנָתַן לַשְּׁאָר לִמְדוֹט בָּרוּחַ.
הִתְעַרְבְּבוּ צוּרוֹת בִּצְבָעִים וּצְבָעִים בְּצוּרוֹת. דִּלְּגוּ מְעוֹפְפִים בֵּין פְּקַעוֹת מְעַט צַמְרִירִיּוֹת, לִטְּפוּ בִּקְלִּילוּת שׁוּלֵי כּוֹתָרוֹת עַד שֶׁנָּחוּ. עָלָה אוֹר וְיָרַד, רִשְׁרֵשׁ עָלֶה וְהִקְשִׁיב.

לפסגות ההרים, לצלילות המים

תנועת האצבעות

בִּזְמַן הַנִּגּוּן הַגּוּף שָׁלֵו.
כְּכָל שֶׁהָעוֹלָם מַקְצִין וּמַרְעִישׁ, אֲנִי נִדְרָשׁ לְהִשְׁתַּדְלוּת כְּדֵי לָשׁוּב אֶל הַתֶּדֶר שֶׁאוֹתוֹ אֲנִי מְחַפֵּשׂ.
אֹרֶךְ זְמַן עַד שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְרַוֵּחַ בְּתוֹךְ הָרְגִישׁוּת.
בְּיַלְדוּתִי פָּרַטְתִּי בְּעֶזְרַת הָאֶצְבָּעוֹת. יוֹם אֶחָד הֵנַחְתִּי לָהֶן וְהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּמַפְרֵט. כְּשֶׁהִתְחַלְתִּי לְהַקְלִיט שַׁבְתִּי אֶל הָאֶצְבָּעוֹת.
שִׁכְלוּל גִּרְסַת הַיַּלְדוּת הוּא דֶּרֶךְ טוֹבָה לְהַגִּיעַ אֶל הַשֹּׁרֶשׁ הַמֵּזִין אֶת הַטַּעַם כֻּלּוֹ.
לֹא אַחַת, מָה שֶׁנִּשְׁמַע נֶהֱדָר בַּמַּעֲטֶפֶת הַמֻּפְלָאָה שֶׁל הַטֶּבַע, מִשְׁתַּנֶּה בַּמַּכְשִׁירִים בָּאֻלְפָּן.
מַרְכִּיבֵי הַחֲוָיָה מִתְוַסְּפִים אֶל הַסּוֹד.
אַחַת לִתְקוּפָה מַבְלִיחָה בְּתוֹךְ "מוֹרֶשֶׁת הַדְּרָכִים הַמִּתְמַשְּׁכוֹת", דֶּרֶךְ מְהִירָה אֶל הַיַּעַד וּמְקַצֶּרֶת אֶת הַמַּעֲבָר מֵהַפְּעֻלָּה אֶל הָאָמָּנוּת.
הַבְּקָרִים בָּהֶם אֲנִי מַשְׁכִּים אֶל הַגִּיטָרָה מַפְתִּיעִים עֲדַיִן.