עשרים שקל

הי בובה,
יש לי עשרים שקל-
בואי נצא לבלות
הרי אין דבר, בובה, שבעשרים שקל
לא נוכל לעשות

אני אקח אותך לנשום את העשן המיתמר
מעל כל מה שקראנו לו בית
ואם הרגע יעבור או שהדלק יגמר
תמיד נוכל לנשוך את השפתיים
ולאלתר

כי יש לי, בובה, עשרים שקל-
בואי נקרע את העיר
יש לנו, בובה, עשרים שקל-
אנחנו לא צריכים להסביר

אני אקח אותך לדרוך על כל הארמונות בחוף
ליד מה שקראנו לו מים
ואם נהרוס הכל או שיכאב לנו לגדול
תמיד נוכל לנשוך את השפתיים
ולחלוף

ובמקום אחר בזמן
ההכרה שלי הופכת עוד שולחן
שניות רצות משם לכאן מכאן לשם
משם לאן
עזבי הכל, אני מוכן-

כי יש לי, בובה,
עשרים שקל
אל תשאלי שאלות
כשיש לך, בובה, עשרים שקל
הכל יכול לקרות

אני אקח אותך לראות את ההרים והבורות
בתוך מה שקראתי לו נפש
ואם השמש תישבר או שהקשת תתפורר
תמיד נוכל לנשוך את השפתיים
ולהמר

כי יש לי, בובה, עשרים שקל-