טובה גרטנר / מועד גימ''ל

מוֹעֵד גִּימֶ"ל
שָׁנָה עָבְרָה עַד שֶׁהַזִּ כָּרוֹן
כְּמוֹ אַלְכִימַאי זָקֵן אַךְ עוֹד תָּאֵב,
הֵמִיר לְגַעְגּוּעַ אֶת שְׁיָרֵי הַכְּאֵב –
וְשׁוּב קוֹלֵךְ צִלְצֵל בַּטֶּלֶפוֹן.

לְצַו הַלֵּב נִצַּבְתִּי כְּמוֹ טִירוֹן,
עָיֵף מִטִּרְטוּרִים אֲבָל רָעֵב:
יוֹדֵעַ, בָּךְ אָסוּר לְהִתְאַהֵב
אֲבָל שׁוּב מְאַבֵּד אֶת הַצָּפוֹן.

קָבַעְנוּ בְּקָפֶה בִּדְרוֹם הָעִיר –
שָׁעָה עָבְרָה, נִמְאָס לִי לְחַכּוֹת –
אֲבָל הִנֵּה אַתְּ! חִיּוּכֵךְ מַזְהִיר,
יוֹשְׁבֵי הַבָּאר שׁוֹלְחִים לָךְ נְשִׁיקוֹת.

לְאַט אַתְּ מְעַכֶּסֶת וּקְרֵבָה,
שׁוֹבָה כָּל גֶּבֶר בְּמַבָּט מָהִיר,
וַחֲדוּרַת עֵינַיִם שׁוֹקְקוֹת
אַתְּ מַגִּיעָה אֵלַי, שְׂבֵעָה מֵאַהֲבָה.