בכל מקום אני מחפש מישהו, משהו
שיתן לי כל מה שאתה היית בשבילי
ואת מה שהייתי בשבילך, מקווה שהייתי שם
בכל מקום יש רחוב קטן, כביש ישן כל הזמן
שמזכיר לי כל מה שאתה היית בשבילי
ואת מה שהייתי בשבילך
אני עוד כאן אם אתה שומע את קולי תן סימן
כל הזמן משתגע מגעגועים אליך אני לא יכול יותר
אז תן סימן
אני עוד כאן אם אתה שומע את קולי תן סימן
כל הזמן משתגע מגעגועים אליך אין בי מה לשבור יותר
אז תן סימן
ולפעמים אני מנסה, לא רוצה, לעצור
ולחשוב על כל מה שאתה נאלצת לעבור,
עכשיו יש כאן בור בנשמה, לא הייתי שם בשבילך
האשמה כל כך מכאיבה, לא מרפה, כל הזמן
מכוננת לא נותנת לי רק לשאול את השאלה
כי אני מפחד מהתשובה, אין אותך
ואני עוד כאן אם אתה שומע את קולי תן סימן
כל הזמן משתגע מגעגועים אליך אני לא יכול יותר
אז תן סימן
אני עוד כאן אם אתה שומע את קולי תן סימן
כל הזמן משתגע מגעגועים אליך אין בי מה לשבור יותר
אז תן סימן
אני עוד כאן
אצלי בלב לך יש עוד בית
והוא על עץ ובו חתול
רק תשארי קרוב
תשארי קרוב
אני יודע טוב
לשמור עליך
הזכרונות ההם שלנו
הם רק תמונות קפואות בזמן
מה שנשאר קרוב
מה שנשאר קרוב
הוא שהלב שלי
שייך אליך
אני תמיד אשמור
שלא יקפא בקור
היקר מכל
שהוא הלב שלך
אני תמיד אשמור
שלא ניפול, נשבור
את היקר מכל
שהוא הלב הזה שלך
ואמא כבר לא מדברת
אבל אני תמיד מרגיש
שהיא עוד כאן קרוב
למטה ברחוב
משגיחה עלי
וגם עליך
אז גם אם זה מרגיש פצוע
ושום דבר לא מסתדר
רק שנשאר קרוב
נשאר קרוב
הכי חשוב וטוב
להיות ביחד
אני תמיד אשמור...
והנה עוד כוכב מאיר שם בשמיים
אולי יש עליו חיים יותר טובים מכאן
אבל כשאני מביט עמוק לך בעיניים
אני יודע שתשארי ושום דבר לא יקח אותך לשם
איפה שאת לא תהי
אני רוצה שאת תביני
שלפעמים יש לך אותי
ולפעמים אני אינני לעצמי
הולך שוב לאיבוד בפחדים אותם זרעתי
כמו צמחים המטפסים ולא נותנים לצמרות לפרוח
אני משיל מעלי את עצמי
כמו מעיל שהכביד על עורפי
וחנק נשמתי כמה טוב
להרגיש שוב אותי
אז איפה שאת לא עכשיו
אני רוצה שאת תדעי שם
שלפעמים אני נמצא
ולפעמים אני אינני לעצמי
הולך לאט מחזיק את השריון אותו בניתי
כמו חייל שחי את הקרבות גם כשהמלחמה נגמרת
אני משיל מעלי את עצמי
כמו מעיל שהכביד על עורפי
וחנק נשמתי כמה טוב
להרגיש שוב אותי
אמא לאן את הולכת לי פתאום
אל תלכי לישון עכשיו
עוד לא מאוחר עדיין
אז אמא לאן את הולכת לי פתאום
היום רק עוד יום ראשון
יש שבוע שלם לפנייך
איך את תדעי שטוב לי
או איך את תדעי שרע
רק שעה עוד מעט עברה
ואני מדבר רק אליך
פקחי מבט
אחרון כך לפני שאת
כבר נפרדת ממני לעד
אני אדבר רק אליך
אמא לאן את הולכת לי פתאום
לא הספקתי לעשות אותך
יותר מאושרת
אמא לאן את הולכת לי היום
אל תפסיקי שם לנשום
יש עוד המון אוויר מעליך
איך את תדעי שטוב לי...
את מקיפה אותי ביד אחת
פעם היית צריכה שתיים לפחות
ככה זה עכשיו, ככה זה עכשיו
מאז שהלכת נשאר ממני פחות
את משילה אותי ביד אחת
פעם היית צריכה שתיים ולבכות
ככה זה עכשיו, ככה זה עכשיו
מאז שהלכת נשאר ממני פחות
אני יודע שאני
עוד מחכה
שהיא תחזור אין לעצור
ת'לב מהנפילה הזאת שלי
ראש אל הריצפה
האם היא יכולה לחזור או לעצור
ת'לב מהנחיתה הזאת שלה
ישר אל הכאב
מחוץ לאהבה
את מטביעה אותי ביד אחת
פעם היית צריכה שתיים ולירות
ככה זה עכשיו, ככה זה עכשיו
מאז שהלכת נשרו ממני פיסות
אני יודע שאני...
האויב בפתח
הוא מטושטש
מחזיק רובה, מחזיק פטיש, מחזיק אקדח
רק לא למות, רק לא למות, רק לא למות, רק לא למות
לצאת מכאן
יש אור בחדר
אני עוד כאן
אם לא היום אולי מחר אז כל הזמן
רק לא למות, רק לא למות, רק לא למות, רק לא למות
לצאת מכאן
והלב שננעל כמו שיניו של ערפד
לא נראה במראה ותמיד הוא לבד
אני לא מבקש רחמים או תפילה
אני רק מבקש שתתנו קצת עזרה
לצאת מכאן
בתוך הבית
אך לא מוגן
כאן אין אלוהים, כאן יש רק אותי והשטן
רק לא למות, רק לא למות, רק לא למות, רק לא למות
לצאת מכאן
הכל בכאילו
כלום לא קיים
הכל תפאורה, הכל הצגה, הכל זה סתם
רק לא למות, רק לא למות, רק לא למות, רק לא למות
לצאת מכאן
והלב שננעל כמו שיניו של ערפד...
אני רוצה כבר לצאת מכאן
אם יש גן עדן הוא וודאי במרחק קטן
רק נגיעה וכל הכאב שבעולם
הולך ומתקפל ונופל
כמו אבק נעלם
הרי אתה יודע
הלב שלך תפוס ומשתחרר
כמו פטיש פרווה בתוך פסנתר
נותן את המכה ואז רועד
ממה אתה באמת כל כך פוחד
הרי אתה יודע
הלב שלך פועם ואז בוער
כמו החוט הזה בתוך הנר
מחזיק את להבה ואז רועד
ממה אתה באמת כל כך פוחד
כבר שכחתי אהבה
היא לפעמים סכין חדה של געגוע
לאן שלא תלך תלך איתך
האבל הוא כמו צל על הריצפה
הרי אתה יודע
אין לך באמת לאן לחזור
רוצה לצאת מזה אבל יש תור
של כאבים קשים יותר מזה
על מה אתה באמת כל כך בוכה
הרי אתה יודע
שבקרוב תהיה שוב מאושר
אולי לא בדיוק אותו דבר
הכל תמיד הולך ומשתנה
על מה אתה באמת כל כך בוכה
כבר שכחתי אהבה...
כל היום אני חושב עליה
מה בדיוק אני לא יודע
רק הולך ומשתגע
לאט לאט אבל בטוח
הרגשות שלי צפים
כמו פרפר בתוך הרוח
מנסה להשאר שלם
ומתפרק
כל היום אני מסתובב פצוע
לא סוער ולא רגוע
כלום עכשיו כבר לא ידוע
ושום דבר כבר לא בטוח
הרגשות שלי צורבים
לי את העור כמו קעקוע
מנסה למחוק
אבל הוא כאן להשאר
אחות
אל תאמרי להתראות
אל תרפיני אל תרפי
איחזי חזק בכף ידי
גם כשאינני לעצמי
אני פשוט כבר לא רוצה להיות לאף אחד
אחות
אל תאמרי להתראות
אל תרפי מכף ידי
איחזי חזק ואל תלכי
גם כשאינני לעצמי
אני פשוט כבר לא רוצה להיות אז אל תלכי אחות
כל היום אני בתוך הסרט
אין אותה אז אין אחרת
היא בוודאי כבר מאוהבת
ככה זה להיות יתום
מאהבה, מזיכרונות, מנשיקות קלות לרוח
מנסה כל יום להתעלם
אבל נזכר
מי צריך את הרגשות האלו
מי רוצה אותם בכלל
ייצור שביר כזה כמוך
נמאס כבר להרגיש גוזל
בים עופות דורסי שמיים
חגים תמיד במעגל
מנסה כל יום להיזהר
אבל נטרף
אחות...
הלב שלי חושף שיניים
יכול להיות שהוא יודע טוב ממני
את פחדי ואת פחדייך
הביטי בי בשתי עינייך
הלב שלי חצוי לשניים
יכול להיות שהוא יודע טוב ממני
כאביי וכאבייך
לטפי אותי בשתי ידייך
כלבים, בתוך הלב שלי נובחים
ממי תמיד הם מנסים לברוח
הו אלוהים כבר אין לי כוח
כלבים, בתוך הלב שלי נושכים
את מי תמיד הם מנסים לפצוע
הו אלוהים כבר אין לי כוח
את מי תמיד הם מנסים לשכוח
הלב שלי קשור אליך
יכול להיות שהוא יודע טוב ממני
לא אהיה כלום בלעדייך
נשקי אותי בשתי שפתייך
הלב שלי תמיד שסוע
בין הרצון לא לאבד את שפיותי
לבין לחיות עם געגוע
חבקי אותי עד שיהיה רגוע
כלבים...