את יודעת אין משוגעים כמוני.
אני אסע גם לאילת, גם בשלוש בלילה.
אקח ת'מפתחות בשקט
אצא כמו רוח מהדלת, גם הדלת
לא תרגיש שנעלמתי.
שתי דקות אצלך בערך,
כביש מהיר אני בדרך.
תחזרי הביתה, בואי תחזרי הביתה אליי.
שמישהו יעצור אותי
יחזיר לי את הראש שלי
כי כולם ישנים ורק אני
לא מוצא דקה של שקט,
זאתי באה זאת הולכת.
נגמרו כל הנשים שבעולם.
אני יודע אין מטורפות כמוך.
כשאבוא את תצעקי,
ותלטפי בשקט.
תגידי לי שאת אוהבת,
אבל שונאת אותי ממש כמו מדינה עוינת.
שתי דקות חיבוק בדלת,
את עומדת מבולבלת.
תכנס אליי הביתה,
נו תצא לי מהלב,
עד שהתגברתי הינה שוב אתה חוזר..
שמישהו יעצור אותי.
את יודעת הינו ילדים כאלה
טובים יותר בלדבר, פחות בלכתוב.
אהבנו לטייל בחוץ וגם אם גשם
היה יורד כאילו לא ירד עשור.
ומזל שיש חגים, כי את חוזרת.
וישנה איתי צמוד חצי שמיכה.
והאחים שלך בחוץ עושים תופסת.
אז בואי נצא עכשיו סיגריה בשקיעה.
ומי יחזיר אותך אליי בשעה כזאת?
מי ישמור עלינו?
ויתרתי על הכל, ואת עוד לא כאן, תעזבי שטויות.
כל זה בשבילנו.
את יודעת, היום הכל נראה אחרת.
והרחוב שלי מזמן הפך שונה.
את העצים הירוקים החליפו בניינים כלכך גבוהים.
ומהכל נותרו לי רק געגועים.
ומזל שיש שירים כדי לברוח
להכנס הכי עמוק אל תוך עצמי
להתפלל שמשהו טוב עכשיו קורה לך
כי את שלי, ולא חשוב איפה תהי
את לא תהי שלי, ואנלא אהיה שלך.
אולי פשוט נהיה, ואת הכל פשוט נשכח.
הרי אני אלוף עולם בלהשאר לבד,
ועד שהתקרבנו קצת מרגיש לי שפספסת.
את אומרת שמספיק לך כבר רוצה ללכת.
עוד לא שעה נמצאת פה
כבר הספקנו שוב לריב.
ואין פה היגיון איך ממקום ראשון
נשארתי האחד הזה שלא הולך לישון.
מבלי הסיפורים שלך, על איך עבר לו יום,
אז באנו קצת אליי לעוד ערב של חלום.
והיינו שיכורים כל הלילה,
וצחקנו משטויות על המיטה.
ויצאנו קצת לרקוד כי לא די לה
איך שאתה עושה לי טוב היא לחשה.
כל הדיבורים, כל המשחקים
כל האנשים תמיד משתנים.
כל הנשיקות, כל הרגשות
כל הבחורות כל האכזבות הכל דמיונות.
אתה לא תהיה שלי, ואנלא אהיה שלך.
אולי פשוט נהיה, ואת הכל פשוט נשככה
זה אצלנו ככה, אי אפשר ביחד
אי אפשר לבד אז בוא נלך אליי הביתה.
נדבר עלינו קצת, אלא יודעת כלום
ספר על כמה טוב לנו והעולם עקום
ואם כבר נתרסק ביחד מקסימום נקום
אי אפשר איתך, אי אפשר לבד
והיינו שיכורים..
טס מכאן עכשיו את מחליטה פתאום שאת נשארת
כל שיחה איתך אני שותק ואת רק מדברת
למה באת היום כבר מאוחר אז סתם חיפשת לך סרט
לא הכל מושלם בינינו סופה באה והולכת
והיינו שיכורים....
רק דבר איתי לפני ש
אתה הולך לישון ו
תבוא עם הגיטרה
תכנס מהחלון
כי אני אוהבת את כל המשחקים שלך
אני לא חייבת לך כלום אבל חייבת קצת אותך
אין לי רגע קט
ושברתי כבר את כל הכלים בבית.
וכבר מאוחר, התקשרתי שוב, אלף פעמים את לא עונה.
אין דבר כזה פסק זמן.
או שאת איתי, או שתלכי מכאן.
את עושה לי טוב ועושה לי רע..ש
מתפוצץ לי הראש, אין לי כח לדבר.
לא רציתי ללחוץ, אז התחלת לשחרר.
וחשוב שתדעי, אם אין אותך, אז אין אותי
בגדול, זה הסדר יום שלי..
//תני לי רגע קט,
השרירים בלב נתפסו מרוב העומס.
לכמה דקות, תני לי להרפות
ללטף אותך בכל הגוף.
את אומרת לי "תן לי זמן".
קחי גם את השמש רק תבואי לכאן.
את עושה לי טוב,
את עושה לי טוב, את עושה לי טוב
את עושה לי רע
מתפוצץ לי הראש, אין לי כח לדבר.
לא רציתי ללחוץ, אז התחלת לשחרר.
וחשוב שתדעי, אם אין אותך, אז אין אותי
בגדול, זה הסדר יום שלי...
אני מבולבל אני מודה, אני ביישן אני הוזה, אני שקרן ובסיפור חיי אני תפקיד משנה.
אני קשוח מבפנים, ומבחוץ כמו עלה, משב קטן של רוח בפנים ואז אני עולה.
אני מודה אני שלך לרוב כשאין לי סוללות, שכבר מיציתי את כולם ואין לי כבר איפה להיות.
אני פראייר של בנות, של אנשים עם קבלות,
יושב איתם בלילה ושותה נהר של קלישאות.
אני מוקף בחרדות, ישן איתן כמה עונות כותב שירים בשביל הנפש
המילים במקום דמעות.
אני עסוק, אני בטלן,
עמוק בתוך הבלאגן צריך ארגז של מצב רוח, אני מוזיקאי. לא שחקן!
אני שחקן. אני צוחק
כל החיים שלי ספק.
תבואי אליי הביתה שתי דק נכיר ונתנשק.
אסיר ממך את הבגדים
תסירי לי את הספק.
אמרח לך את כל האיפור נשתה אדום ונתרסק.
ובחמש בבוקר תדברי איתי מילים גבוהות, תגידי לי שהתאהבת ואל תלך לאחרות.
אבל אני לא פראייר של בנות, או אנשים עם עניבות.
אני מוזג מה שהנפש הצמאה רוצה לשתות.
שמעתי שמחר את באה
ושאת שוברת לבבות.
ואם להיות ישיר איתך,
אנ'לא כזה טיפוס של מסיבות.
מול המראה, חושב על איך לגשת
ולומר לך מאמי כמה את יפה.
ואז תראי לי איך את זזה
בלי לחשוב יותר מידי.
תראי עזבתי את העיר עדיף להתנתק במקום למות.
הגעגוע אל ההיא מאז עשה לי חור במציאות.
שברה לי את הלב, ורק אתמול הבנתי שנמאס לי כבר ליפול מאהבה,
אז בואי נרים עוד כוס לחיים
עד הבוקר אני כאן.
היי דיג'יי בוא ותנגן לי
את השיר שהיא אוהבת.
שים לי פליי כי הריקוד שלה
גורם לי לחייך.
דיג'יי אם תוכל לומר שאני לבד הערב
באתי כל הדרך עד לכאן כדי לראות אותה.
//תראי זורם לי די סבבה
ונראה שאת בעננים.
הפכתי כמה שאטים ואת עם הקאווה
בשניה בורחות לי המילים.
תראי כל השבוע מתהפכת לי הבטן בייבי.
מרגיש כמו געגוע גם כשאין בננו כלום.
היי דיג'יי.
יותר מידי זמן אני כואב אותה
קשה לי לשחרר כי היה לי טוב איתה.
זה לא פשוט לשבת בבית כמה חודשים אבל הבטחתי לעצמי חיים חדשים.
נעים להכיר, אני כאן לייד
ממש צמוד לקיר טיפה חצוי אבל זה עובר לבד.
ואם את רוצה, וגם את חצויה את רצויה ומצויין לי שותפה לדירה
כבר כמה ימים את הולכת בבית
פרצוף נפט.
השקט הזה עוד יגמור אותנו. מת
כבר לדעת מי נגד מי, איתי או נגדי
אנו קצת רחוקים, לא משתפים אז רבים
כמו ילדים
ודוגרי אין לי ראש למלחמות.
רוצה להזרק איתך מתחת לשמיכות.
צמוד צמוד, כפיות.
רק אתמול סיכמנו שהכל שטויות
שטויות שטויות..
כבר כמה ימים את נראית לי אחרת..
שלום שלום כזה, אני לא רגיל לזה
ונראה לי שאת כבר הופכת שלימה עם זה.
ותכלס כל זה תקוע, לא חייכתי שבוע
ואם לא מספיק לך כתבתי שיר על זה
איך את אוהבת
אין לה כבר מה לעשות
אז עוד עשן אל הריאות
שורפת לה לילות נראה שרע לה.
החליפה אלף חברות
כמו גרביים במגירות
שוב כל עשרת המכות כל לילה.
תראה אני עכשיו
נזרקת למקום אחר מתאים לי כבר להשאר לשכוח אותך.
היי.. זה המצב
רציתי בטן גב, אבל אותך יותר.
איך את אוהבת לדבר עם העיניים.
אז תגידי מה נהיה, תגידי מה נהיה.
איך אני ואת רוקדים בחוץ חיוך מלא שיניים
ואיזו אוירה, איזו אוירה.
יש לה חשק למתוק
אחרי סיבוב מהירוק
היא מתחילה לרקוד פתאום כבר טוב לה.
כי טוב לה, טוב לי טוב יותר ויש אוויר טוב בחצר ותכלס אין מה למהר כי טוב לה.
תראה אני עכשיו
נזרקת למקום אחר מתאים לי כבר להשאר לשכוח אותך.
היי.. זה המצב
רציתי בטן גב, אבל אותך יותר.
איך את אוהבת לדבר עם העיניים.
אז תגידי מה נהיה, תגידי מה נהיה.
איך אני ואת רוקדים בחוץ חיוך מלא שיניים
ואיזו אוירה, איזו אוירה
אומרים שמעבר לעיניים הכחולות שלך,
מאחורי כל התשובות המוצלחות שלך,
את חלשה בדיוק כמוני.
אומרים שלא נשאר
לנו הרבה עד שאציע לך,
כי על המצח כבר כתוב אני אוהב אותך כלכך..
אז למה אנו שוב רבים?
שיחות לבד עם אלוהים
ולמה אין כאן מנצחים?
כשאת בוכה אני מפסיד.
כי כל מה שחיפשתי יש בך,
והשתניתי אלף פעם בשבילך.
ואת הכי יפה בבוקר,
אל תשימי כלום ובואי נלך,
כי לא יצא מזה דבר
חוץ משברים ובית ריק,
נמאס לי כבר להתרסק.
יום יום.. זה משתק.
אומרים עלייך שאת לא שייכת,
או לפחות לא קרובה מלחזור אליי
והתחושה בחוץ כאילו כבר סוף העולם
פעם חם, פעם קר פעם את אוהבת.
למה אנו שוב רבים?
שיחות לבד עם אלוהים
ולמה אין כאן מנצחים?
כשאת בוכה אני מפסיד
אף פעם לא כתבתי שיר עליך
ואם לומר את האמת אני מפחד
בכל בוקר אני מדבר אליך
מאוחר יותר אני קצת אחר
רק איתך הכל גלוי מבלי לחשוש
והלב שלי גמור מוצף מעל הראש
ואני כלום בסך הכל אדם ששר שירים
כשנגמרת הופעה חוזר אל הסדינים
ואז זה בא אליי בלילה מתיישב לי על הבטן אני רק רוצה לישון
לא מבין ושואל למה כל הריקנות הזאת תופסת לי הרבה מקום
זה גדול עליי זה גדול עליי סך הכל רציתי להרגיש בסדר
זה גדול עליי זה גדול עליי
אף פעם לא כתבתי שיר עליך
ואם לומר את האמת זה קשה יותר
היחסים בינינו לא בדיוק באמצע
אני מושך יותר אתה מוותר
אני עמוס בטוב אבל מלא ברע
כל השירים הכי כנים שלי השארתי במגירה
אני כלום בסך הכל אדם ששר שירים
כשנגמרת הופעה חוזר אל הסדינים
יותר מאלף מכוניות עברו כאן מהבוקר
מהחלון שלי הכל נראה רגיל
חוזר אל המיטה לספור עוד רגעים של אושר
כל הלבד הזה אף פעם לא הבהיל אותי
אצלי הכל בסדר נראה לי
יש לי כמה חברים טובים וזה מקל עליי
כמה דקות ביום לפרוק מה שעובר בי
וזה נותן בי כח להראות חזק
קשה לישון כשאת נמצאת בכל פינה בחדר
אל המראה על הכרית והארון
אז בכוחות אחרונים סידרתי את החדר
הזכרונות ממך עברו למגירה
את אומרת נגמרו המשחקים
את אורזת תיק מלא בגדים ושבה להורים
כי הלילות שלך יותר מידי קרים מסתובבת מסתגרת
עד שנגמרים החברים
נפלת על גבר שמוצאים רק בסרטים
שנראה בדיוק הטעם וללב עושה קסמים עושה קסמים
עושה קסמים
את אומרת נגמרו המשחקים נמאסו עליך כל החברה במועדונים
נחזור הביתה שיכורה על החיים כולך ריח של סיגריות
נופלת בום על הסדינים חיפשת לך מישהו מסודר על החיים
שיתן לך את השקט שראית בכל האנשים
אבל מהר גילית שלא תמיד מוצאים את ההוא שיגיד לך
אין יותר מועדונים אין יותר מועדונים
אין יותר מועדונים אין יותר מועדונים
על רכבת מלאה באנשים אוזניות ומשקפיים מסתירים את הפנים
אל המסך שוקעת כי כולם בוהים כל אחד שמסתכל אז מגבירים ומגבירים
כולם נראים כמו החברה במועדונים אותה תספורת מוזרה אותם הסיפורים
והשירים אותם שירים רק מקצבים שונים
את חוזרת עוד היום הביתה להורים