את מילים: סמל צבי עמית (פְרוֹינְד) ז"ל / לחן: אדם בן אמיתי
את
בשערך
בלבושך המרושל
המסודר
את
בשערך השחור
בעיניך
בכל
כי את לי,
ואני כולי
אני כולי לך
אולי
אולי בגלל זה, אולי
כואב ויפה
שחור ולבן
אולי,
אולי בגלל זה אולי
עצוב יפה
יפה וכואב
והכל מתערבב
והופך לאחד
|
|
תמונת עטיפה
צבי, בן הזקונים של צילה ושבתאי, נולד ברמת-גן, והיה חבר פעיל בתנועת "הצופים". מילדות ניכרו אצלו נטיות אמנותיות בתחומים רבים. הוא השתתף בהצגות תיאטרון, שערכו חברי החוג הדרמטי בבית ספרו, ושלח ידו בכתיבת שירים וסיפורים קצרים. צבי גויס לצה"ל בינואר 1971 והתנדב לנח"ל. לאחר הטירונות הצטרף להיאחזות הנח"ל קטורה, ולאחר חודשים אחדים הועבר לכפר רופין. במשך מספר חודשים טיפל בנוער-מצוקה בעיירה בית-שאן, ומונה כמרכז שבט צופים באשקלון.סמוך לתום תקופת שירות החובה שלו בצה"ל הועבר צבי לאחד ממעוזי התעלה. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה צבי בסיני סמוך לתעלת סואץ. שעות מספר לאחר שנפתחה התקפת הפתע של המצרים, נפצע בקרב פצעים קשים, אך לא הועבר לטיפול בגלל האש העזה שנורתה על המעוז. ביום י"ב בתשרי תשל"ד(8.10.1973) נפל צבי חלל כשנכנעו חיילי המעוז לכוחות המצריים. תחילה הוכרז כנעדר, וכשנמצאה גופתו, הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, אח ואחות.
|