עד הלום
מלים: אברהם שלונסקי
לחן ושירה: אמוץ אמוצי ברונטמן
הפקה מוזיקלית: אילן ארד
א.שלונסקי עלה לארץ ב 1921 והצטרף לגדוד העבודה ולקיבוץ עין-חרוד שבעמק יזרעאל. לאחר זמן עבר לתל-אביב, השתלב בחיי הספרות בעיר, כתב להצגות ולאירועים שונים, היה עורך של מדורי ספרות בכמה עיתונים וכמובן משורר בזכות עצמו. הקים את ההוצאה לאור ''כתובים'' שנתנה במה למשוררים צעירים והיה חבר במספר קבוצות של אנשי רוח.
כבן לאב חסיד חב''ד ולאם ממשפחה יהודית מסורתית ציונית השתלבו בו המסורות של ארון הספרים היהודי עם המחשבה הציונית המודרנית וביטוי לכך היה גם בשירתו.

כשפנו אלי מקיבוץ חפציבה לכתוב להם שיר לחג ה-95 החלטתי לחפש שיר שיבטא את המהות של ההתישבות החלוצית בעמק יזרעאל. בספרון קטן של שירי שלונסקי, שההורים שלי קיבלו ב ''מפעל הספר'' מצאתי את מחזור שירי גלבוע שלו שמתייחס כמובן לתקופה בה חי בעמק-יזרעאל ונושא עמו את כל המטען התנכי שמתלווה אליו. חפציבה שוכנת ממש לרגלי הגלבוע והאירוע לציון 95 שנותיה נערך בצילו של אחד המצוקים היפים של ההר.
''עד הלום'' עוסק בעולמם של החלוצים שעזבו את בית ההורים בגולה  ובאו לחיות בארץ ישראל. החליפו את ארון הספרים היהודי ברגבים, בדרדרים ובעדרים, את קולות התפילה בקולות התנים בלילה, את האמונה הישנה בחזון החדש - נופי הארץ על הריה וקשייה. חלקם חידשו/קידשו את הכנעניות העתיקה. השיר מבטא בצורה נפלאה את השילוב שבין המסורת היהודית מהגולה עם המחשבה הציונית החלוצית שהם בעצם שני היסודות האישיים מילדותו של שלונסקי – אביו חסיד חב''ד ואמו ממשפחה דתית ציונית. ההקבלה בין הדת המסורתית ובין כמה ממרכיבי האלוהות החדשה של הציונות המודרנית: ''יונת חז''ל'',  ''שכינה מנהמה פה'', ''ריח הגוילים'' ו ''שם המפורש'' מול ''רגב חי'', ''דרדרים'' ו ''עדרים'' כ''פשר החזון'', עם החיבור המחודש לתנ''ך מקבלת ביטוי בולט בבית ב' שלהלן:
(כמקובל בהלחנה לשיר מזומר בחרתי רק חלק מהבתים.)
גלבוע – זה נשמע כרמז-דרש-וסוד.                             אך זה גם רגב חי, ופשט של דרדרים.
וכמו יונת חז''ל שכינה מנהמה פה.                             של חלודת ההר. של ילל תן בליל.
זה ריח הגוילים, או שם המפורש                                 זה פשר החזון, בגלוש העדרים,
מכרם המליצות אשר למאפו.                                      שבן מעקדה רואה קרני האיל.
בחלק הראשון של הבית בולט הקלרינט כמאפיין של תרבות הגולה ובחלק השני החליל כמאפיין של הארץ.
העיבוד המוזיקלי מרחיב את ההקבלה בין שתי המסורות כשבעזרת הגיטרות, הקלידים והתופים הוא לוקח את השיר לימינו אלה. זה נעשה כמובן במחשבה תחילה ובשיתוף פעולה עם העושים במלאכה:
הפקה מוזיקלית: אילן ארד
קלידים: ישראל מזרחי
גיטרות: אלי שמאלץ
באס: יותם בארי
תופים: איתן יחזקאלי
קלרינט וחליל: אילן ארד
הקלטה ומיקס: אלון תמיר
עיצוב גרפי: קו 2 – מאיה ואבי קלוסקי

אמוץ אמוצי ברונטמן – Amotz Amotzi Brontman)) הוא בן וחבר קיבוץ אפיקים. נשוי ואב לשישה. בוגר להקת הנח"ל בתכניות "הנחלאים באים", "קרנבל בנח"ל ו "בהיאחזות הנח"ל בסיני". מיוזמי ומייסדי להקת "הבחורים מאפיקים" והרוח החיה של הלהקה.
במהלך השנים הלחין למעלה מ 100 לחנים רובם נכתבו כיצירות העומדות בפני עצמן. חלקם נכתבו להצגות מוזיקליות בקיבוצו אפיקים בישובים אחרים ובמסגרות אזוריות וארציות. "הבחורים מאפיקים" שרו רבים משיריו בהופעותיהם וכמה מהשירים שולבו באלבומים של הלהקה. https://www.youtube.com/watch?v=keGXTWQqn7k&list=PLds4l92_2zTnhVExMqyBbp_lagSJClk5v
כיום מופיע כסולן ובהרכבים שונים באופן קבוע בפסטיבלי עין-גב לדורותיהם, בערבי נעמי שמר בכנרת ובמועדון הזמר של עמק-הירדן ובאירועים רבים אחרים. כ"כ אמוצי מריץ שתי הופעות שלמות שלו:  "שרים שבעים ועוד קצת" – ערב של שירים עבריים מכל הזמנים בסימן 70 לישראל https://www.youtube.com/watch?v=6AyQ4fTTLv8&list=PLC6B085F16CD3C817
ו "שרים ביטלס" – יחד עם מוריס בבני ונגנים נוספים – מופע שהפיק במלאת 50 שנה להופעה המפורסמת של החיפושיות באולם הפאלאדיום בלונדון. להלן תקציר: https://www.youtube.com/watch?v=dj3H6i5eLys