נושם אוויר קריר של בוקר
חמה עוד לא רחצה פנים
רוח שט על עור ברווז
טופח על כל נים ונים
שומע צליל ציוץ או שניים
כלבים נובחים וערפל
ענן כבשה רגבי שמיים
לוגם לאט מהקפה
אומרים יש ארץ שכורת שמש
כופף הפרי את הבדים
היכן את ארץ אבודה?
על מה ריסייך עצובים?
ואת קוראת לי בוא הביתה
אתה צועק צריך לצאת
איפה הסנדויץ והמים?
והנייד? - אני לא מוצא
כבישים, בטון ורמזורים
חולפים מבעד לשמשה
יוצא-נזרק אל תוך היום
אל עוד משרד ועוד פגישה
איפה ישנם עוד אנשים?
איפה יש שלל גחליליות?
האם נמצא קורטוב של נחת?
פיסת מדבר צרובה עד כלות
רוצה לקחת פסק זמן
לשאוף הכל אל הריאות
לצעוד בטבע, בשבילים
לפקוח עין ולראות
נשב בחוץ, יפה הליל
כי סערת עלי רבות
יכול להיות שזה נגמר?
שהדרכים נעצמות?
אומרים יש ארץ שכורת שמש
כופף הפרי את הבדים
היכן את ארץ אבודה?
על מה ריסייך עצובים?
יום אחרי יום הוא עולה על גבעה
נעמד ליד גן הורדים ומפגין
והשרים שחולפים על פניו
ממהרים, מתעלמים
החברים שלו שואלים
נו תגיד לי עזוב בשביל מה להפגין
הבעיות הרי לא ייפתרו
מה שלא תעשה, תצעק ותמחה
לא אני לא מתכוון לשנות את המציאות
רק מקווה שהמציאות לא תשנה אותי
ים אחרי ים הוא מפליג בספינה
משדר שם פיראטית ללא רישיון
מאזינים לשידור יש המון
מקשיבים לשירים, פחות לדברי השלום
לא אני לא מתכוון לשנות את המציאות
רק מקווה שהמציאות לא תשנה אותי
מצד שני איפה אני
מה אני עושה?
יושב וכותב
משורר ויוצר
הולך וחוזר
חופר, מתייסר
בעיקר, בעיקר אני שר
בעיקר, בעיקר אני שר
אני שר
דמיינו ילדים, שאתם ילידים
שכולכם נולדים לאומת נודדים
ממצרים ברחנו, לאט השתרכנו
ואיך ששמחנו שסוף סוף הובטחנו
הארץ הזאת היא שלנו לעד
זה טבעי וידוע שאנו אחד
כך יש לחשוב, אין בכלל שום ספק
אפילו שאנו חיים בנפרד
דמיינו קהילה, היא מאוד פעילה
היא ממש מעולה, כך תמיד, מתחילה
ואנחנו טובים, אדירים, חשובים
ובחוץ - גנבים, אחרים ואויבים
העם הנצחי הוא ממש מאוחד
שננו זאת בעוז, כל אחת ואחד
כך יש לחשוב, אין בכלל שום ספק
אפילו שאנו חיים בנפרד
אם הכל מדומיין, גם אם יש הצדקות
אז אולי ננסה קצת לחשוב לפחות
מי אנחנו בכלל? למה שמנו פה גבול
ואולי גם בחוץ שורר הבלבול
והנה בן אדם, הוא בוהה ככה סתם
ותוהה אם קיים עוד אפיון מסויים
ולמי הוא שייך, מה מגדיר בהכרח
זה עניין מסובך, הוא ממש מדוכדך
הן יש לשמר מעמד מכובד
לאום, קולקטיב, איזה טייטל אחד
מה יש לחשוב, מה אדם באמת
ברנש מטופש, עצמאי ומיוחד
יושב לי כל הבוקר ומקשיב לחדשות
תזיז כבר את התחת, יש המון מה לעשות
מה יהיה עלינו מתמלא בחששות
מפה לשם
תיכף נמצא את עצמנו בים
אני עוד בכורסא, מחוגים נוקפים שעות
ברדיו ברבורים, ויכוחים והסתות
תוהה מה הכיוון והיכן המשמעות
משם לכאן
תיכף ניתקע, לא נוכל לצאת בזמן
ואת בוהה אל החלון
אני נצמד קרוב אלייך
ונושם בצימאון
את עורפך, את לחייך
ואת צוחקת מלוא ריאה
ומחייכת מלוא שיניים
בוא נצא אל השקיעה
זה יפה יותר בשניים
יוצא אל הרחוב, משייט במכונית
צמיגים שרופים בחוץ, מקלות ואבנים
עושה סיבוב פרסה, מחפש איזו תוכנית
לאן לאן
חוזר הביתה, מתחבא מהעולם
ואת בוהה אל החלון...
נו תצא מהשבלול
תחבק אותי עוד פעם
ונשלח אדוות רכות אל העולם
הילדים במיטה, כבר ממש מאוחר
בסלון בלגן, נסדר רק מחר
הוא בוהה במרקע, מצב די מוכר
לו לא אכפת, הכל עליי
הכל עליי
מתקתקת כלים, עוד סיר עוד מחבת
מכניסה מכונה, הכל מקומט
בדרכי למיטה הוא זורק לי מבט
הוא לא מסוגל, הכל עליי
הכל עליי
לי אכפת, אני דואגת
לפעמים אני נשברת
ובלילה לא נרדמת
קח ממני קצת, קצת... רק לרגע
הוא גבר חדש, מתחשב ורגיש
זה רק כלפי חוץ, הוא בעצם אדיש
אין לו מה להגיד אז הוא מחריש
עסוק בעצמו, הכל עליי
לי אכפת, אני דואגת...
יום אחד איעלם
אעשה מין תרגיל
אבל אין שום סיכוי
אני מובנת מאליה
אני כמו השמש
כמו השמיים
האדמה
אוהבת אותו, מוכרחה להודות
וזה לא שאני מנסה לשנות
שיהיה כפי שהוא, רק יחזיק במושכות
ויזכיר לי שלא
ויזכיר לי שלא
ויזכיר לי שלא
הכל עליי
מאמי,
אקח עלי את האשמה
מצטער, עשיתי מהומה
כן, את לא צריכה להתעצבן
פישלתי,
אני מודה שהתבלבלתי
ממש ניסיתי ונכשלתי
אני מבטיח לתקן
כל התירוצים נגמרו לי מזמן
רק את צודקת תמיד
את מאוד טובה, מעולה ויפה
איך זה שאת לא רואה?
ריקי,
די להטיף, נו אל תציקי
מוטב תקשיבי לפעמים, כי
אולי אנ'לא כזה נורא
סימה,
אנ'לא יודע מה עושים, אה?
אם לא טועים לא מנסים, אז
תדעי, הפעם את טועה
כל התירוצים נגמרו לך מזמן
את לא צודקת תמיד
תפתחי עיניים ותודי שאני
די מציאה בשבילך
רותי,
שני גישה, יש לך טעות
אם רק תקבלי אותי פשוט
אם רק תני לי להיות אני
מלי,
נו די לריב, זה לא נורמלי
קצת תחייכי, זה מינימלי
נצלול ביחד לסדינים
כשנפגשנו אז בקפה בגינה לא ידעתי
דיברנו שטויות, צחקנו המון ולא ידעתי
שתהיי הנערה שאביא הביתה לאמא
ותוך שבוע כבר אפגוש את ההורים
כשסידרנו תמונות מהטיול הגדול לא ידעתי
שתולידי לנו כפילים כל כך דומים, כל כך שונים
שהלב שלי יתכווץ, יתרחב ויתפוצץ
וכל מה שידעתי לא יהיה קשור לכלום
ואת
זאת תמיד את
תמיד ידעת
תמיד ידעת
כשסחבת את כולנו לטיול בשבת די נשרכתי
כשטענת בתוקף ואני סירבתי לקבל
כשהשארת בלגן וישבת לנגן בסלון
אולי זה סוף סוף התחיל לחלחל
ואת
זאת תמיד את
תמיד ידעת
תמיד ידעת
וכל כמה שאני מתנגד ופוגע
כל כמה שאני מאבד ומשתגע
הו, מה אני יודע?
הו, מה אני יודע?
ואת...
ילד בוא נצא קצת לבלות, נטייל
נחלץ ת'עצמות, נסתכל
בתחקיר בחדשות, תקבל
עוד שיעור באזרחות
ילד יש לך המון לראות, נו תקשיב
זה חשוב מאוד ללמוד, לפעמים
לא תוכל להשתהות, תשתתף
תתחבר למציאות
בדיוק עכשיו עלתה לי מחשבה
סיפור יפה על אהבה
ילד תסתכל אתה מקשיב, לפחות
תתעורר וקצת תגיב, די לחלום
כמה פעמים צריך להגיד?
זה ממש לא מכובד
ילד תתאפס על עצמך, לא תמיד
אהיה שם בשבילך, מעכשיו
תצטרך קצת הדרכה, כשתגדל
תתמודד עם זה לבד
טוב די, אתה נורא מלחיץ היום
צריך שנייה, שנייה לנשום
מותר לך לנשום [מתי תפסיק לדאוג]
מותר לקחת רגע
אני אדאג לך
תמיד איתך
מתי תפסיק לדאוג [אני איתך תמיד]
אצלי הכל בסדר
תתחיל לסמוך עליי
תנשום, אוהו
הי את אומרת, די לחפור את אומרת
די כבר לפתור, זה לא יעזור
זיק של דמעה ותסכול מתאפק
אוף איתך, אבא
טוב, אני מקשיב ושותק
הי את אומרת, שב איתי את אומרת
שמע איזה כיף היה לי היום
זיק של שלהוב וחיוך מאושר
אבוש, היה טוב
וואי, ילדה שלי, זה נהדר
וכשאת קוראת לי לבוא לעזרתך
או כשצוחקים מסתם שטות
וכשמבקשת לבוא קצת לקראתך
או כשמדגימה לי ריקוד
הי את אומרת, משפחה את אומרת
יש לי אחים מציקים מצחיקים
זיק התרגשות וחיבוק עם כולם
את כבר נמעכת
שלא ייגמר לעולם
וכשאת קוראת לי לבוא לעזרתך
או כשצוחקים מסתם שטות
וכשמבקשת לבוא קצת לקראתך
או כשמדגימה לי ריקוד
אתה צוחק, עושה שטויות
וגומותיך מתגלות
בחמידות מושיט ידיים לחיבוק
אתה סוגר, לא מספר
ואז עינייך נרטבות
להתנחם מושיט ידיים לחיבוק
אתה רוצה לבד, אתה רוצה לגעת
אתה יכול לבד, אתה יכול
ואז נצמד לעוד חיבוק
ואז נצמד לעוד חיבוק
נו אבא בוא עם הכדור
תזרוק גבוה, תאתגר
אחר תפיסה טובה עושים את הריקוד
נו אבא שב, תשמע סיפור
אני למדתי מחבר
אחרי בדיחה טובה עושים את הריקוד
אתה רוצה לבד, אתה רוצה לגעת
אתה יכול לבד, אתה יכול
ואז נצמד לעוד חיבוק
ואז נצמד לעוד חיבוק
ואני תמיד קרוב אליך
צמוד צמוד לנשימותיך
אתה תפסיק, תפנה ממני
ואני תמיד קרוב אליך
צמוד צמוד לנשימותיך
אתה תפסיק, תפנה ממני
ואז תחזור לעוד חיבוק
ואז תחזור לעוד חיבוק
ואם ישבתי קרוב אל העץ, זה קרה בזכותך
אם רחקתי מאוד מביתך, התאפשר בזכותך
אם צעדתי באלף שבילים, את הלכת לפניי
אם שברתי את כל הכלים, אז ניקית אחריי
כן זה רק את שלימדת אותי לטפס
וליפול בלי להתפרק
כן זה רק את שהצבת לי דוגמא ומופת
איך יוצאים בלי להתרחק
ואם כעסתי הצבתי גבולות, זה טבעי בזכותך
אם ביקשתי לבד לגלות, זה חשוב בזכותך
אם הבנתי אומדן ומידה, זה מגיע ממך
אם ניסחתי את החידה, את פתרת בעצמך
כן זה רק את הענקת לי את ברכתך
לפלס את דרכי, לנסות
כן זה רק את שהכלת, לא הסתרת גאוותך
כששיתפתי קשיים וחולשות
וכשאלך על השביל המואר
אז אזכור לחייך אם אפשר
הניגון שבלב עוד נשאר
כן זה רק את שצחקת בלי הסבר או תכלית,
לא עצרת בפני שום מכשול
כן זה רק את שהוקסמת מיפי התגלית,
והמשכת לחפש ולשאול
ואם ישבתי קרוב אל העץ, זה קרה בזכותך
הלוואי שיכולתי לטייל איתך בחורש
ללכלך ידיים דבק אורנים
להקים את האוהל
להדליק את המדורה
אתה תסביר לי איך עושים את זה נכון
הייתי שם פוליס באוטו והיית מוחה
רק על ביטלס היינו מסכימים
היינו צוחקים מקומדיה רדודה
אומרים בזבוז זמן אך בלב יודעים שלא
אם היית כאן עכשיו ולא פעם מזמן
אם היית כאן הייתי יודע
היה לי ברור
היה לי ברור אולי
הלוואי שיכולתי לראות אותך נרדם על הספה עם ספר ביד
לקלוט את האפטר שייב שלך עליי שעות אחרי חיבוק
למדוד מתי אני עובר אותך בגובה
היית מגלגל עיניים וממש גאה
ואולי שוכח את היומולדת
הייתי צד קמטי חיוך לצד עיניך
היינו מסתכלים אז בשקיעה
אם היית כאן...
השמש קופחת
חזזית מכסה את הדפוס
אתה לא באמת כאן ובכל זאת משקיף על המדבר
מתאים לי מקום שקט
האם זה מתאים גם לך?
אם היית כאן עכשיו ולא פעם מזמן
אם היית כאן
