מעל הבתים עפים בשניים
רוח שורקת באוזניים
את צועקת אוֹתָךְ לעולם
אני פורק את הקרביים
את אומרת נהיה נזירים
נשרוף אחרינו את כל הגשרים
נזנח בלי בושה את רגשי האשמה
נחיה בלי חשבון מתאוות בשרים
בואי נרדוף אחרי הכתום
נשהה תמיד בשקיעה
נחכה בסוף היום
לקראת התחלה חדשה
איך שהתקבעו בי המון כללים
חייב לשבור לי את הכבלים
לשים את עצמי הרחק מאחור
לשכוח מי אני ולהשלים
בואי נרדוף אחרי הכתום...
מעל הבתים מרחפים
סביב צבעוני ואנו שקופים
נעוף ונצוף לעד לתמיד
כרוכים זה בזה מלופפים
בואי נרדוף אחרי הכתום...
הנוף יפה פה מלמעלה
מעל העיר העמלה
