לרקוד את מטוטלת החיים
שְׁנֵי צְעָדִים אָחוֹרָה
וְעוֹד אֶחָד קָדִימָה
סִיבוּב וְסַלְטָה
בַּצְּלִילִים הַבָּאִים
אֵין לִי מֻשָּׂג
אִם נֵלֵךְ יַחַד
אוֹ אֶרְקֹד לְבַד
בַּבַּיִת הַשֵּׁנִי
אוּלַי יִהְיֶה חֻרְבָּן
וְאָז נִבְנֶה מחָדָשׁ:
בַּיִת לַמִּקְדָּשׁ שֶׁלָּנוּ
אוֹ לְכָל אֶחָד לְבַד
רַק שֶׁאֵדַע לְהַקְשִׁיב
לִפְעִימוֹת הַלֵּב
לְזַכְּכָן מִתְּחוּשׁוֹת הָאֵימָה
אַחַר כָּךְ
אֶשְׁטֹף לְבַדִּי
אֶת הַמֶּלַח וְהַיֵּאוּשׁ
אַשְׁאִיר אֶת מִקְצָת הַתִּקְוָה
אֶמְרַח אוֹתָהּ בְּשֶׁמֶן
עַל גּוּפִי
אָז אוּלַי בֶּאֱמֶת
אֶתְאַהֵב.
"לרקוד את מטוטלת החיים" שכתבה הסופרת והמשוררת מיכל דורון תודה מיכל יקרה על מילות השיר .יש שירים שמרגישים כמו תפילה קטנה או טקס היטהרות. כשקראתי את המילים של מיכל, הרגשתי שהן מדברות על המסע של כולנו: החשש לרקוד לבד מול הרצון לבנות בית מקדש משותף, והיכולת לשטוף מעצמנו את ה"מלח והייאוש" כדי להשאיר מקום לתקווה. בלחן ובביצוע, ניסיתי להעביר את פעימות הלב האלו – את הרגעים שבהם אנחנו בוחרים לזכך את הפחד ולהתאהב מחדש, בחיים וזה בזה. מזמין אתכם לריקוד של חורבן ובנייה, ייאוש ותקווה.
"לרקוד את מטוטלת החיים" שכתבה הסופרת והמשוררת מיכל דורון תודה מיכל יקרה על מילות השיר .יש שירים שמרגישים כמו תפילה קטנה או טקס היטהרות. כשקראתי את המילים של מיכל, הרגשתי שהן מדברות על המסע של כולנו: החשש לרקוד לבד מול הרצון לבנות בית מקדש משותף, והיכולת לשטוף מעצמנו את ה"מלח והייאוש" כדי להשאיר מקום לתקווה. בלחן ובביצוע, ניסיתי להעביר את פעימות הלב האלו – את הרגעים שבהם אנחנו בוחרים לזכך את הפחד ולהתאהב מחדש, בחיים וזה בזה. מזמין אתכם לריקוד של חורבן ובנייה, ייאוש ותקווה.
