בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן
קָרְאָה בָּעִתּוֹן:
רֶצַח, הִתְאַבְּדוּת,
סַמִּים, שִׁגָּעוֹן.
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי
אָמְרָה, אֶעֱזֹר,
לִנְפָשׁוֹת נְגוּעוֹת
אֲבַקֵּשׁ מָזוֹר.
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי
נִפְתְּחָה צַלֶּקֶת,
עָמֹק בְּתוֹכָהּ
דָּבְקָה הַדַּלֶּקֶת.
בַּיּוֹם הָרְבִיעִי
עָיַפְתִּי, אָמְרָה,
אֶתְרַחֵק, אָנוּחַ!
וְאָז נִסְגְּרָה.
בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי
מִי לָהּ יַעֲזֹר?
הִזְנִיחָה בֵּיתָהּ,
לְאָן תַּחֲזֹר?
בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי
שָׁכְבָה בַּמִּטָּה.
גַּם כְּשֶׁדָּפְקוּ
לֹא פָּתְחָה אֶת דַּלְתָּהּ.
וְאָז בַּשְּׁבִיעִי
הִשְׁפִּילָה עֵינֶיהָ,
פְּצָעִים כְּעוּרִים
כִּסּוּ אֶת פָּנֶיהָ.
תַּמּוּ יָמֶיהָ,
בְּקוֹל חֲרִישִׁי
לָחֲשָׁה לָרוּחַ:
קְחִי אֶת נַפְשִׁי.