הגדר בין אדם לאדם
בין החיים למתים
בין הנצרות לאסלם
הגדר בין יצחק לאברהם
הגדר שיש לאנשים בתוך עצמם
גדר בין השמאל לימין
בין אהבה למין
הגדר בין הכופר למאמין
הגדר בין המים לאש
בין המשחרר לכובש
בין האמיץ למתייאש
בין האין ליש
הגדר בין מלחמה לשלום
בין סיוט לחלום
בין חומה למחסום
בין הרוע לתום
הגדר בין הזמן שעובר לאט
לחיים שעוברים מהר
הגדר את כולנו פותרת
גבוהה ארוכה ודוקרת
ואיש אינו עובר לפגוש ולהכיר את האחר
קל יותר לשנוא מעבר לגדר
מי יודע היכן היא נגמרת
ולך תמצא את הפרצה
ואיך תדע מי שם מסתתר
רוצח או חבר מעבר לגדר
אז הייתי בשפלה של ארץ עצמי
וכבר בהתחלה היה צר עולמי
ואכזר זו לא מילה
ומי נגד מי
זאת לא שאלה לשאול בשפלה
או בעמק או במדבר המצמיא
בתחנות הדלק בארץ עצמי
בפסגות המושלגות
שם לא מקומי
וגם לא על הגבעות של ארץ עצמי
ובעיר קשה לחיות
צפוני ודרומי
זאת לא שאלה לשאול בשפלה
או בעמק או במדבר המצמיא
בתחנות הדלק בארץ עצמי
בשפלה אין נוף מופלא
לא מול ראי
נשמה כמעט זולה
בקושי חיים
ותקווה ממש גדולה כאן לא תמצאי
אמרתי לעצמי
אם לעבור
אז למישור
אז עזבתי במהרה את השפלה של ארץ עצמי
ואחרי שעה קלה הגעתי
אל החוף החופשי
בזירה המקומית
אני סוגרת את החודש
השמחה הקיומית
היא המפתח אל החופש
ואמרת - זה ממית אותנו
השגרה היא עונש
מול הרוח הדרומית
על גב החול
עשינו קודש
אהבה היא התרופה
כמו שהייתי בבית ספר
שוב תמימה וחשופה
כי לא לובשת את השקר
ואמרת - קחי תנופה בבלגאן
תהיי בסדר
את ציפור במעופה
אני רק חלק מהעדר
העולם תמיד מואר
רק אנשים הם חשוכים בו
ותלכי תמיד ישר
גם אם החיים קצת הפוכים פה
על כל פתח שנפתח
יש סורגים שנפתחים
את העפיפון שמרחף
אני פשוט הילד שמחזיק לך את החוט
בזירה המקומית
אתה לוחם חמוש בצדק
לא נירתע
כי התרמית
היא רק אקדח שאין לה הדק
ואמרת - זה יכול להיות סיום
יפה לפרק
את שלם אחד גדול אני תמיד
אהיה רק חלק
העולם תמיד מואר
רק אנשים הם חשוכים בו
ותלכי תמיד ישר
גם אם החיים קצת הפוכים פה
על כל פתח שנפתח
יש סורגים שנפתחים
את העפיפון שמרחף
אני פשוט הילד שמחזיק לך את החוט
כאחד האדם יסתכלו השמיים עליך
גורלך בידך מכאן עד לשם
ותשמח עד עולם אם תהיה גאווה להוריך
ותחיה את חייך
כאחד האדם
כטיפה בלב ים בדרכם של אבות אבותיך
תפלס את דרכיך בלי דבר חינם
נביאים בעירם כבר היו בעולם לפניך
תגדל ילדיך
כאחד האדם
ואל תחשוב שהיית טוב
מכל אחד אחר
כאחד האדם התחלת
כאחד האדם תיגמר
לא לנו האינסוף
בשבילנו סוד הנצח נעלם
כאחד האדם יסתכלו השמיים עליך
גורלך בידך מכאן עד לשם
נביאים בעירם כבר היו בעולם לפניך
תגדל ילדיך
כאחד האדם
ואל תחשוב שהיית טוב
מכל אחד אחר
כאחד האדם התחלת
כאחד האדם תיגמר
לא לנו האינסוף
בשבילנו סוד הנצח נעלם
ענן כחול שוב יורד לעמק
וממול הר גלבוע עוד צופה
המציאות עכשיו תקועה בלי דלק
היה לנו אז חלום כל כך יפה
איפה אותם ימים של תכלת
הראש זקוק לאופטלגין
בחדשות מצעד איוולת
אין כבר במי להאמין
לא
אל תקחו לי את מה שנשאר
את התמימות והאור
לא
אל תגידו לי שכלום לא מוכר
אני רוצה לחזור
ענן אפור יורד על אוטוסטראדה
כולם על מאה ועשרים
המציאות עם יד בטרמפיאדה
ושום דבר אינו מקרי
איפה אותם ימים של תכלת
הראש זקוק לאופטלגין
בחדשות מצעד איוולת
אין כבר במי להאמין
לא
אל תקחו לי את מה שנשאר
את התמימות והאור
לא
אל תגידו לי שכלום לא מוכר
אני רוצה לחזור
ענן כחול שוב יורד לעמק
וממול הר גלבוע עוד צופה
אם אני מתחילה זה מתחיל
פעימות המכונה לא בקצב רגיל
כל בקבוק על הבר
מגדלור להדליק
כשאני מפסיקה זה מפסיק
וזאת סערה שאני מכירה כבר שנים
זאת סערה שאני מכירה
סופה של מקומות קטנים
אם אני מתחילה זה מתחיל
גם הרוח עצמה מורידה את המעיל
פס האור העבה את כולנו מוליך
אם אני ממשיכה זה ממשיך
וזאת סערה שאני מכירה כבר שנים
זאת סערה שאני מכירה
סופה של מקומות קטנים
אם אני מתחילה זה מתחיל
פעימות המכונה לא בקצב רגיל
כל בקבוק על הבר
מגדלור להדליק
כשאני מפסיקה זה מפסיק
וזאת סערה שאני מכירה כבר שנים
זאת סערה שאני מכירה
סופה של מקומות קטנים
אם אני מתחילה זה מתחיל
אני מתעוררת לאט
הימים משתקפים
במבט מנומנם
חוצה את החדר
מרטיבה את הפנים
אני מתעוררת לאט
מסמנת סימנים
סנונית אחרונה
דואה באוויר
סנטימנטים אחרונים
בשמלה פשוטה
היא רוקדת בתוכי
מרשרשת וקלה
בשמלה פשוטה
היא רוקדת בתוכי
מרשרשת וקלה
אני משעינה את עצמי
על כסא מסתובב
טועמת
גדלה
ועומדת על זכותי
להתערבב
בשמלה פשוטה
היא רוקדת בתוכי
מרשרשת וקלה
בשמלה פשוטה
היא רוקדת בתוכי
מרשרשת וקלה
אני מסתובבת בחוץ
כאן נגמר האביב
בגינה נשארו
פרח
סנונית
סנטימנטים אחרונים
מגן דוד
וצלב וסהר
בעיות בהנדסה
אל תשלח ידך לנער
כולנו בני אנוש
מהומות ברובע הקדוש
בתוך תולדות הזמן פוסעת
מלחמה אחת טריה
מסביב נוהם השר (הסהר?)
ולא מפסיק ללחוש
מגן דוד
וצלב וסהר
ואיבה מיד שניה
אמהות גידלו כאן עם
וצפו מראש
מהומות ברבע הקדוש
ושלא נדע עוד צער
בהיסטוריה הפוצעת
כבר כתובות מראש
מהומות ברובע הקדוש
I am I am I am in הבל
I am I am על קצה החבל
יש לי כלום בידיים
אשליות בעיניים
אשליות ובינתיים
כל הכלום בשבילך
זה שלי זה שלך
הלו הלו כולם
איפה הסאונדמן של העולם
לאן הוא נעלם
I am I am I am שואלת
הנה שוב נפתחת הדלת
יש בועות על המים
ניצוצות בשמיים
ניצוצות ובינתיים
כל הכלום בשבילך
זה שלי זה שלך
הלו הלו כולם
איפה הסאונדמן של העולם
לאן הוא נעלם
קורין אלאל - כאחד האדם
אלבום
כל הלחנים: קורין אלאל
עיבודים והפקה מוסיקלית: מיכאל גוטליב
מילים:
מעבר לגדר - יהונתן גפן
מישור - מאיר גולדברג
עפיפון - קרן פלס
כאחד האדם - מאיר גולדברג
ענן כחול - ארז ברזוליק
סופה - מאיר גולדברג
סנונית - קורין אלאל
מהומות - מאיר גולדברג
הסאונדמן של העולם - קורין אלאל
הקלטה ומיקס: קורין אלאל באולפני אלאל הפקות
מאסטרינג: אורן לץ
עיצוב וגרפיקה: דן לוי וליטל פורת
יח"צ: גלאי תקשורת or@galaipr.com
בעלת המאסטר: קורין אלאל
נגנים:
קורין אלאל – שירה
מיכאל גוטליב – פסנתר, קלידים, אקורדיון, שירה, לופים ("מישור", "כאחד האדם", "עפיפון")
אליוט – לופים ("מעבר לגדר", "הסאונדמן של העולם"), שירה ("סנונית", "כאחד האדם")
ניר פופליקר – גיטרות
אילן קורן – סקסופון, חליל, טוקיו-טרנג
אורן לץ – בס
עידן אברהמסון – ויולה, כינור
שי ששון – תופים