אֵין לָאֶפְרוֹחַ כּוֹחַ לְחַכּוֹת שֶׁיִּפָּתַח לוֹ הַמַּקּוֹר.
הָרַוָּק שֶׁלִּי חָפְשִׁי כְּמוֹ צִפּוֹר,
אֵין לוֹ אֲפִלּוּ דִּירָה. תָּאֵר לְךָ, בֶּן אַרְבָּעִים.
הִשְׁאַרְתִּי לוֹ אֶת הָאוֹר בַּמִּרְפֶּסֶת דּוֹלֵק,
עַפְתִּי עָלָיו כְּמוֹ עֲפִיפוֹן,
בַּחוּץ כְּבָר יוֹרֵד גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן.
רוֹצָה לְהִשְׁתַּגֵּעַ, לֹא רוֹצָה לִישֹׁן.
אֲנִי רוֹצָה לִשְׁכַּב אִתּוֹ,
לֹא לְדַבֵּר, לֹא לִשְׁתֹּק.
מְכַבָּה אֶת הַסֶּלוּלָרִי,
חוֹלֶצֶת אֶת הַמַּגָּפַיִם,
מַחֲטֵי תְּשׁוּקָה פּוֹצְעוֹת לִי תַּ'יָּדַיִם
מוֹצִיאָה גַּפְרוּר מִתּוֹךְ קֻפְסַת לִבִּי, שׂוֹרֶפֶת
אֶת הַמַּפְתְּחוֹת, עַל הַצַּוָּאר נֶחְתֶּכֶת לִי
שַׁרְשֶׁרֶת נְשִׁימוֹת.
שׁוֹפֶכֶת סֻכָּר לְמַזָּל טוֹב עַל הַמַּדְרֵגוֹת,
טַבָּעוֹת מִתְלַכְלְכוֹת בְּסִימָנֵי יָדַיִם, בְּצִבְעֵי אֶצְבָּעוֹת.
קָפֶה בּוֹעֵר נִשְׁפָּךְ עַל הַמִּטָּה.
זֶה מַה שֶׁהָיָה חָסֵר לִי עַכְשָׁו,
רַק אַתָּה.
אֲנִי מְרִיחָה אֶת הָאֵיבָר שֶׁכְּבָר נִפְרַד מִמֶּנִי,
גּוֹוַעַת לְצַד הַמַּרְאָה.
הוּא דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת,
שׁוֹאֵל: הַחֲתוּלָה לִמְסִירָה?
אֲנִי אוֹמֶרֶת: אַל תִּדְאַג לָהּ,
הִיא מִתְאַהֶבֶת מְהִירָה.
