לי

בפעם הראשונה שראיתי את לי
לי הסתכלה עלי
ואמרה, מזמן כבר היית שלי
אבל לא זכרה ממתי

כל לילה נפגשנו, אני ולי
בחורשה שאחרי הבתים
לי ידעה איפה יש פרחי אש כחולים
בוערים ובבוקר מתים

רציתי את לי כולה בטירוף
שתהיה רק שלי, רק שלי
שנהיה רק אנחנו ביחד צרוף
מוגנים מהכול ומגלים

כוכבי הביצות ובגדים שפשטנו
היו מצעים למיטה
לי אהבה כמו בפעם ראשונה או אחרונה
ועפתי איתה

רציתי את לי כולה בטירוף
שתהיה רק שלי, רק שלי
אבל תחת חופת אוויר שחר שקוף
לא ראיתי יותר את לי

ויותר לא נפגשנו, אני ולי
בחורשה שאחרי הבתים
למרות שכוכבי הביצות יכולים
להחזיר את הזמן לעיתים

לא מצאתי את לי, לא בין השוכחים
ולא בין הנמלטים
פרחי האש הכחולים נפתחים
בוערים ובבוקר מתים

רציתי את לי כולה בטירוף…

———




LEE
(Inspired by Edgar Allan Poe’s “Annabel Lee”)

Lyrics: Tzruya Lahav
Music: David Broza

The first time I laid eyes on Lee
Lee looked back at me
And said, you were mine long ago
But she could not remember since when

Every night we met, Lee and I
In the woods behind the houses
Lee knew where to find blue fire flowers
Burning, yet dead by morning

So madly I wanted all of Lee
To be mine, only mine alone
To be purely together, just her and me
Protected from all, to discover

The swampy stars and the clothes we shed
Became our bedding to lie on
Lee loved as on the first time, or the last
And I flew away with her

So madly I wanted all of Lee
To be mine, only mine alone
But under a clear dawny canopy
I never saw Lee again

We did not meet again, Lee and I
In the woods behind the houses
Although sometimes the swampy stars
Can bring back those days again

I could not find Lee, not among the forgetful
Nor among those who fled
The blue fire flowers open up
Burning, yet dead by morning

So madly I wanted all of Lee...



———

LEE
(Paráfrasis sobre Annabelle Lee de Edgar Allan Poe)

Letras: Tzruyá Lahav
Música: David Broza

La primera vez que vi a Lee
Lee me estaba mirando
Dijo: Tú has sido mío desde tiempo sinfín
Pero no recordaba desde cuándo

Cada noche nos veíamos, Lee y yo en un juego
En el bosque detrás de las casas
Lee sabía dónde había flores azules de fuego
Que arden y mueren por la mañana

Quería a Lee toda entera con locura
Que fuese mía, sólo mía
Que fuésemos ambos como una soldadura
Protegidos de todo descubría

Estrellas y prendas de nuestra desnudez
Dejan en nuestra ropa de cama su huella
Lee amaba como si fuera la primera o la última vez
Y yo me dejé llevar por ella

Quería a Lee toda entera con locura
Que fuese mía, sólo mía
Pero bajo el dosel del alba y su dulzura
Supe que Lee no volvería

Y no volvimos a vernos yo y Lee
En el bosque detrás de las casas
A pesar de que las estrellas sí
Pueden a veces devolver el tiempo que pasa

No encontré a Lee, ni entre los que olvidan
ni entre los que escapan
las flores azules de fuego germinan
arden y mueren por la mañana

Quería a Lee toda entera con locura…