שיקוי אהבה

אברהם לינהרט

א'

אמרי ילדתי,
היש עוד אוצרות בעולם,
אשר אם תרצי -
לא תוכלי לקבלם?

אם זרי שושנים,
או מחרוזת פנינים -
וגם כתר זהב
השזור יהלומים.

אבל גם עם כל זאת
עוד תוסיפי הזל דמעות -
ליבך לא שבע
משיקוי אהבה.

ב'

אמרי ילדתי,
היש עוד גברברים בעולם,
אשר אם תרצי -
לא תוכלי לכבשם?

אם צעיר אדמוני,
גבה-קומה, חייכני.
או שחרחר מזוקן -
מן הסתם דון ז'ואן.

אבל זה וגם זה,
את ליבך לא זכו למלא -
תשוקתך עוד רבה
לשיקוי אהבה.

ג'

אמרי ילדתי,
היש עוד אהבות בעולם,
אשר אם תרצי -
לא תוכלי מצותן?

אהבת נעורים,
רבת עוז ומרורים,
או כמיהה גדולה
לאהבה בשלה.

אך אותן אהבות,
לא לעד את ליבך ממלאות -
על כן שוב גמעי
משיקוי אהבתי.

פזמון:

אלי במרומים כאן יעיד בי,
כי לך נתונה אהבתי.
ואם אהבה לי תשיבי -
כי אז, גם לא כתר זהב
לא יטמון בין עליו
את אושרך זה, הרב.